האהבה היא סוד והחיים הם יין.. פרק 1+הקדמה (עם 1D) תירדו לרציתי להוסיף

נקודת מבט של נוי: (ישראל)
"נוי קומי זה היום!!" אחי גיא אמר בהיתרגשות, היום אני צריכה לעבור לפנימייה למוסיקה, אני לא כל כך מיתלהבת כי לא בא לי לעזוב הכל אבל כולם אומרים לי שיש לי כישרון ופוטנציאל.
"אני קמה, מתי אני צריכה לצאת?" אמרתי עם עיניים עצומות
"עוד שעה את צריכה להיות בטיסה ללונדון!!" אמר גיא והעביר יד בשיער בבלונדיני שלו.
קמתי מהר החלפתי בגדים והלכתי לצחצח שיניים היתבוננתי במראה וראיתי את אותו שיער שטני גולש ואותם עיניים ירוקות וגדולות. ירדתי למעטה כדי להיפרד מכולם.
"אני נורא היתגעגע אלייך" אמרה אימי עם דמעות בעינייה
"זה בסדר" חיבקתי אותה "יש לך פה את גיא ששומר עלייך" אמרתי והיסתכלתי על גיא
"תהני ותישמרי על עצמך ואל תישכחי לישמור על קשר" אמרה אימי, חיבקתי אותם חיבוק אחרון ויצאתי לשדה תעופה.

מנקודת מבט של הארי:(לונדון)
"למה אנחנו צריכים בכלל את הפנימייה הזאת?" אמרתי ללואי.
"ככה סיימון אמר וזהו לא מיתווכחים יאללה תיתקשר לכל הבנים ותגיד להם לבוא" אמר לואי.
היתקשרתי אליהם והם אמרו שעוד 10 דקות הם אצלי
"אז מה לואי.. יש חברה?" שאלתי אותו
"אתה יודע שלא אז למה אתה שואל?" לואי אמר.
"סתם אתה יודע אנחנו חמישה רווקים הולכים לפנימייה עם מלא בנות.." אמרתי
"אל תחשווב אל זה בכלל אנחנו לא הולכים לשם למצוא אהבה" אמר לואי ונתן לי מכה קטנה
פתאום נישמעו דפיקות בדלת "מי זה?" שאל לואי
"אנחנו" שמענו את הקול של זאין ופתחתי את הדלת
"יאללה יוצאים?" אמר ליאם
"כן בואו" אמרתי ויצאנו לרכב
"הולך להיות כיף" אמר נייל ויצאנו..

מנקודת מבט של אביה:(לונדון)
"אני כל כך מיתרגשת" אמרתי לאבא שלי.
"את לא לחוצה? בכל זאת מקום חדש אנשים חדשים" אמר אבא, אני יודעת שהוא לא רוצה שאני יעזוב אבל זה החלום שלי!!!
"לא אני לא לחוצה בכלל" אמרתי ואבי ליטף את שערי השחור והיסתכל בעניי החומות והבוהקות
"תיתקשרי אליי כל הזמן מובן?" אמר
"מובן אני אוהבת אותך.. ביי" אמרתי ויצאתי מהבית, היתכתבתי עם אופיר שבגללה אני הולכת לשם כי היא שם כבר שנתיים *אני בדרך אלייך* סימסתי לה
*יופי אני מחכה לך את תיראי שהולך להיות לך ממש כיף פה* סימסה בחזרה
*אני מקווה..* סימסתי לה ועליתי לאוטובוס.
באוטובוס היתיישבתי ליד מישהי שניראת די ביישנית
"היי" אמרתי לה

מנקודת מבט של נוי: (לונדון)
ירדתי מהמטוס ועליתי לאוטובוס ישבתי ופיתאום היתיישבה לידי מישהי
"היי" אמרה לי באנגלית והבנתי שזהו אני מתחילה לדבר אנגלית.
"היי מה קורה?" אמרתי עם חיוך
"את יכולה לדבר עיברית זה בסדר" אמרה בעיברית וגיחכה
"איך את יודעת?" אמרתי
"כי אתם הישראלים אפשר לזהות אותכם בכל מקום טוב שלקחתי קורס בעיברית" אמרה
"בואי נדבר אנגלית כדי שאני יתרגל" אמרתי באנגלית
"טוב אז מה השם שלך? ולאן את הולכת?" אמרה ויצאה לה גומה
"אני נוי ואני הולכת לפנימיית *להגשים חלומות הכל יכול להיות* ואת?" שאלתי
"אני אביה ואיזה קטע אני הולכת בדיוק לאותו מקום" אמרה והרגשתי סוף סוף לא בודדה.
"יופי טוב הגענו בואי" אמרתי ומשכתי אותה ניכנסנו והיינו בהלם הכל היה מפואר וגדול
"ניכנס?" אביה שאלה
"ניכנס" אמרתי בחיוך וניכנסנו

מנקודת מבט של לירון:
"מאיה נו תסיימי להיתארגן יש היום את הטקס לחדשים ואני לא רוצה לפספס!" אמרתי למאיה
"סיימתי איך אני?" שאלה
"מדהימה יאללה בואי" אמרתי ומשכתי בידה.
ניכנסנו לאולם וכבר ראיתי מלא חדשים חלק פרחות חלק חנונים חלק חתיכים וחלק רגילים.
פתאום אני קולטת את וואן דיירקשן צרחתי בתוכי.
"מאיהה!!" אמרתי וניערתי אותה
"מה את רוצה?" אמרה בעצבים
"תיראו מי פה! וואן די!!" צרחתי
"אאאאאאהההההההה" צרחנו שתינו כן אנחנו מעריצות מטורפות אבל לא נתנו לנו להיתקרב ואז המנהל התחיל לדבר
"היי" אמרו לנו 2 חדשות
"היי" אמרנו אני ומאיה
"אני נוי וזאת אביה" אמרה הילדה
"אני לירון וזאת מאיה" אמרתי בחיוך
"ראיתם מי פה?"שאלו אותנו
"ברור שראינו איך לא?" אמרה מאיה ופיתאום אופיר באה
"אופירררררר!!" צעקה אביה וחיבקה אותה
"אני רואה שהכרת כבר את לירון ומאיה" אמרה אופיר
"כן דווקא חמודות וזאת נוי" הציגה אותה
"אני מאיה ואופיר בחדר 220 ונוי ואביה אתם בחדר 221" אמרתי והיתפזרנו לחדרים

מנקודת מבט של ליאם:
הגענו לטקס וכולם היתחילו לקפוץ אלינו אנחנו כבר רגילים וזה כיף שיש מי שאוהב אותנו
"שמעתם אני זאין ונייל בחדר 219 והארי ולואי אתם בחדר 222" אמרתי בחיוך הגענו לחדר וארגנו את הדברים יצאתי למרפסת ומישם רואים את כל המירפסות של כולם ופתאום מישהי יצאה שיער חום גולש ועיניים ירוקות לא יכולתי להפסיק להיסתכל אלייה היא כל כך יפה ועדינה
"מאיה בואי כבר" אמרה שותפתה לחדר מאיה ככה קוראים לה היא מושלמת…
"מה אתה עושה כל כך הרבה זמן בחוץ" שאל אותי נייל
"מיסתכל על הנוף" אמרתי בחיוך
"טוב.. אתה בא לבריכה?" אמר נייל
"כן בטח זאין אתה בא?" שאלתי את זאין
"כן יאללה בואו" שמנו שורטים קראנו להארי וללואי ויצאנו.

מנקודת מבט של אופיר:
"ראיתם שיש פה בריכה?" שאלתי את הבנות
"אתם חושבות על מה שאני חושבת?" אמרה נוי
"כן תתארגנו ונזוז" אמרה לירון וכולם הלכו להתארגן.
כולן סיימו להתארגן ונראו פצצות אני לבשתי בגד ים גיטרה תכלת עם פרח בצד למעטה, מאיה לבשה בגד ים שלם שחור עם כפלים, לירון לבשה ביקיני עם כתפיות בצבע ירוק, נוי לבשה ביקיני סטרפלז בצבע ורוד ואביה לבשה גיטרה כמוני רק בשחור.
"טוב אנחנו ניראות פצצה" אמרה אביה
"נכון" אמרה לירון וגיחכה
"יאללה בואו נירד" אמרה מאיה וירדנו…