יפה כהזיה
הוא הביט בה בתמיהה,
יפה כהזיה,
ניצבת על סלעה,
דומעת את נפשה.
מה לה הוא תהה,
דמעות לה ראה,
דוממת בשקיקה,
דומעת את נפשה.
צעד לה הלך,
את קירבו הפך,
את ידו שלח,
ואט אט דעך.
מה לו תהתה,
דועך לו ראתה,
גופתו לה דממה,
ונשמתו אט אט פסקה.
צעד לה הלכה,
את קירבו הפכה,
את ידה שלחה,
ואט אט דעכה.
תגובות (0)