לא נשברת / 47 – פרק אחרון לעונה 2

לאחר התדהמה הרבה , כולם התחילו להתפז ובקושי אנשים נשארו בכיכר .
דין שהיה רחוק מכול האנשים , ניסה להתקרב אל אמי אבל היא לא הסתכלה עליו ולא דבר אלא רק
התחבקה עם אבי ונשקה לו , לחשה לו שהיא אוהבת אותו והוא כול עולמה .
וכאשר היא שואלת אותו איך הוא חי , הוא אומר לה שהוא היה בתדרמת ארוכה ולבסוך הוא עלה
לרשויות העליונות ששום דבר לא יעמוד בניסיון התנקשות חוזר .
המשפחות חזרו להיות מאוחדת שנית אבל משהו הפריע לי, איך זה שדין מסתובב פה חופשי
ואבא לא עשה לו שום דבר ?
אבל לפני זה אני צריכה ללכת לדבר עם זאק שעמד ודיבר עם החברים שלו , מסביבם הייתה המשטרה
שעקיפה אותם ושמעתי את מר הריסון צועק שישמרו על הבן שלו עד שהוא יגיע אל העיר .
התקרבתי אליהם בשקט והוצאתי את התג שלי " אפשר לדבר עם זאק הריסון ?" שאלתי , השוטרים
הביטו בתג שלי ואני סובבתי את מבטי לכיוון הוריי שנראו מאושרים כול כך , אבל האושר הזה לא היה
אמין , הוא נראה מזוייף .
" כמובן " אמר אחד השוטרים ופתח את המעגל של זאק , הוא יצא מתוך המעגל בעודו מרים את האקדח
שלו שהיה על הרצפה , מביט בי בעיניים גדולות .
" אני מצטערת " שיחקתי באצבעותיי " הלכתי לבדוק מספר דברים , לבסוף כלאו אותי במרתף ואחרי
שהצילו אותי באתי לכאן במהירות רבה . שכבר שבאתי לכאן תפסו אותי שנית עד שאבא שלי
הרג את השוטר ו .."
" תשתקי !" אמר זאק בכעס והצמיד את שפתיו אל שפתי , התמכרתי אליו ועטפתי את זרעותיי
סביב צווארו , סוף , סוף הרגשתי מאושרת אבל האושר הזה לא נמשך הרבה מאוד זמן כי שמעתי
את הצעקה של אמיליה .
" אבא , לא !" באינסטינקט גדול הסתובבתי והתחלתי לרוץ לכיוון אמי , דין הלך עם האקדח במהירות
רבה לכיוון אמי וכיוון אותו .
" אם קרוליין לא תהיה שלי , היא לא תהיה של אף אחד !"
אמי נסתה להסתובב לכיוון של דין אבל אבי כבר עקף אותה , ולפני שאבי הגיע אל דין אני קפצתי
לקדימה וכיוונתי את האקדח שלי לכיוון צווארו של דין .
" להתראות " הוא אמר וירה, יריתי בחזרה .
הכול התחיל להיות מוזר , ערפל ..
" סלסטיה , בתי !" שמעתי את צעקתם של הוריי ואת צעקתו הרבה של זאק שקוראת לי לבוא אליו ,
אבל אני מתחילה לשמוע רק גלי מים שקטים ועצובים .
הכול מתחיל להיות חשוך .

*
כולם ראו איך התרחש הרצח הזוגי , בו סלסטיה גילבורג יורה בדין מוריאטרי ואיך שדין מוריאטרי יורה
בסלסטיה גילבורג .
הידיעה התרחשה במהירות רבה , המוות היה מידי וראו איך שניהם סוגרים את עיניים לנצח נצחים .
כאב ורוע חזק התרחשב בליבו של זאק , נקמה צמאת דם נרקמה בליבו של איאן גילבורג ובכי מר
זלף מעינייה התכולות של קרוליין דאגלס .
הם איבדו חברתם אמת , הרגישו ריקנות . פז ואמיליה נתלו על זרעותיהם של בני זוגם שהתחילו
לבכות יחד איתם , הכאב היה כה גדול .
על המדרכה שכבה נערה בת שש עשרה , העונה לשם סלסטיה גילבורג . שערה הזהוב הגיע עד
כתפייה והעינייה הכחולות שקיבלה מהוריה נסגרו לעולם . פעימות ליבה הפסיקו לפעום וחזה
הפסיק לעלות ולרדת .
חשכו עיניים של כול הסובבים , וברגע שהגיע מר הריסון אל הזירה ולא הבין מה קרה , הוא ראה
את הגופה ותדהמה בהקה ממנו .
הוא לא בכה , אבל הכאב היה בליבו כזה גדול כי הוא הבין שהזדמנות לאושר אמיתי של בנו
נעלמה , הוא היה כול כך מאוכזב שלא יכול להגיע לפני זה ולהפסיק את כול זה .

*
שבוע לאחר מכן .
ההלוויה הייתה גדולה , היא התקיימה בבית הקברות המחוזי של העיר דומני , כול המשפחות מרחבי
העולם באו להלוויה הגדולה של סלסטיה גילבורג , נערה אמיצה עם לב זהב .
כולם לבשו שחור , גם העם שלא קשור למשפחות היה באבל יחד איתם . הם ידעו מה הנערה הזאת
ניסתה לעשות , היא נסתה להשיג שלום בעוד אנשים אחרים ניסו להתחיל מלחמה חדשה .
הם ראו איך חופרים את הבור , בו ארון הקבורה מתחיל לרדת מטה אל תוך האדמה , נעלם מזווית
עיניהם של הסובבים .
ארון קבורה שחור , עם כתוביות גדולות ומסביב לבור היו מפוזרים תמונות מחייכות , שיניים לבנות
נראו בהם . התמונות של העבר , תמונות ההווה ותמונות שיכלו להיות בעתיד אילו היא לא הייתה
מנסה להגן על אימה שכול כך התחילה להצטער על זה .
זאק הרגיש רע עם עצמו ,לא יכל לצאת עם הבית . הוא לא מאמין שככה הוא פגע בה , הייתה לו
הזדמנות להיות איתה יותר , אבל במקום זה הוא פגע בה .
כולם התחילו לעלות על הבמה , להחזיק את המיקרופון השחור ובקול מלא דמעות חנוקות התחילו
לומר מילים טובים על ילדת זהב אמיתית .
' היא רצתה רק שלום' אמרה אימה , אמרו חברותייה .
התחילו לשיר שירי אבל , פז דאגלס עלתה על הבמה והתחילה לספר הכול מהתחלה , איך סלסטיה
הצילה את אביה מההריסות ואיך היא התחילה את החקירה כדי למצוא את הבוגד במשפחה .
ולפעמים שנראה שאין מוצא , תמיד היה משהו שמעודד אותם . במיוחד שסיפורו לה שהCSI נמצא
על הזנב של משפחותיה , היא הגדילה את העוצמה ולבסוף מצאה לבסוף את הבוגד .
אמיליה וג'ון עלו לבמה והתחילו לספר איך ולמה ,הם לא יכלו להאמין שאביהם היה יכל לעשות
את כול זה מאחורי הגב שלהם . הם אמרו שהוא לא היה אבא שלהם באמת אם הוא ניסה להרוג
את מי שהם אוהבים והיה מאוהב באישה אחרת . אמיליה וג'ון סיפרו איך סלסטיה פקחה להם
את העיניים לאהבה וברגע שאמרו זאת . עיניו של זאק נפערו בפעם הראשונה בשבוע הזה .
כולם בכו מול תמונתה של סלסטיה , הם לא הבינו איך העולם יכול להיות כול כך אכזרי כדי לקחת את
הילדה הזאת .

בסוף הלוויה התקרב איאן בצעדים קטנים אל אהובתו קרוליין שבכתה על מות ביתה , הוא נשק על
מצחה ואמר לה שאם העולם לקח אותה כנראה שהוא צריך אותה . הרי סלסטיה היא מלאך והעולם
זקוק למלאכים שישמרו על האנשים . קרוליין מהנהנת אומרת " אלוהים ,תשמור על ביתי " עם
הקול המר שיוצא מגרונה החנוק .
היא לא יכלה לעשות דבר חוץ מלשבת וליבכות , איאן ידע שהוא הצטרך לגרום לסבל הזה להעלם ,
אבל הוא לא יכל והוא ידע שהדבר הבא יעשה לה סבל עוד יותר גדול .
" אני מצטער אהובתי " הוא אמר לה ושלף את המכשיר למחיקת זיכרון , הוא ידע שקרוליין לא יכולה
לדעת שהוא חי והוא נמצא ברשויות העליונות , אסור לה לדעת זאת ולא משנה מה יקרה .
זה היה מקרה חד פעמי .
הוא לבש כובע ומשקפיים ונשק פעם אחרונה לאוהבתו הגדולה מכולם " להתראות " ולחץ על העט הגדול
שהוציא אור בוהק , במהירות רבה נשכחה מקרוליין הזיכון שאיאן חי וכול דבר הקשור לרשויות
העליונות .
הוא צעד אל עבר המכוניות , שם האנשים שלו התכנסו לאחר שמחקו את זכרונם של כול אנשי העיר ,
זה לא היה דבר קל אבל היה דבר הכרחי .
הוא הסתובב והביט פעם אחרונה בקרוליין " אהובתי אני מצטער " הוא לחש לאוויר .
" יום אחד נתאחד כולנו שוב , עד אז להתראות " וזה היה הפעם האחרונה שאיאן ראה את קרליין
בוכה , זאת הייתה פעם אחרונה שהוא ראה את אוהבתו הגדולה .
המכוניות השחורות נעלמו אל תוך חשכת הלילה , אל תוך הצללים הדוממים .

כול הזיכרונות אבדו לעד .

הסוף !
נתראה בעונה השלישית והאאחרונה של " משפחות הפשע" בשם ' גורם ההפתעה' .