חיים של נערה מתבגרת פרק 39

נקודת מבט דניאל:
"מה זה השטות הזאת?" צחקתי הבנתי מה לירון רצה "אם את לא רוצה אנחנו לא חייבים לעשות את זה" אמרתי לעדי.
"טוב נו יאללה,כולה חובה מפגרת…בוא נגמור עם זה" היא אמרה .
קמתי ועזרתי לה לקום "אוו" כולם התחילו להגיד.
"סתמו מה יש לכם?" צעקתי והם צחקו.
הדר סימנה לי לבוא אליה לשניה ולחשה לי באוזן "תהיה אדיש אליה,כאילו שלא אכפת לך ממנה ומזה" . חייכתי לסמן לה שהבנתי ונכנסנו לשירותים וסגרנו את האור.
הייתה שתיקה ארוכה ומביכה.
"אז מה קורה בינך לבין הדר…? " היא שאלה.
"זורמים.." אמרתי והיא צחקה "מה את צוחקת ?" שאלתי.
"הזרמת אותה?" היא שאלה בשקט.
"לא." אמרתי וצחקתי.
"אז מה זה ניקרא זורמים?" היא שאלה.
"כייף לנו ביחד.. " אמרתי.
"אחלה" היא אמרה "ומה עוד חדש? התרחקנו קצת…" היא מלמלה ונשמעה כאילו היא מתחרטת.
"שום דבר ממש…" אמרתי.
"איזה מוזר זה שאנחנו מדברים ואני אפילו לא רואה אותך" היא אמרה.
"מה בכלל הקטע של החובה הזאת? מה מצפים שנעשה ?" היא שאלה.
"נתנשק." אמרתי
"מה?" היא אמרה והתחילה לצחוק.
"זה מה שהם מצפים… מה כזה מצחיק?" שאלתי.
"סתם כי זה מטומטם" היא אמרה .
"איך אנחנו אמורים להתנשק אם אני בכלל לא יודעת איפה אתה?" היא הוסיפה.
**נקודת מבטח עדי:
הושטתי את היד כדי לראות איפה הוא ונגעתי בבד הרך של חולצתו. לא חשבתי שהוא כל כל קרוב אליי.אני מרגישה את השרירים שלו,הוא בטח מתאמן הרבה.היד שלי לא זזה משם. אני לא יודעת מה השתלט עליי.אולי זה החושך,אולי זאת האוירה.. היד שלי נאחזה בחולצתו ומשכה אותה אליי. הידיים שלו נכרכו לי סביב המותניים והשפתיים שלנו התקרבו והתנשקנו ,ולפתע הוא הרים אותי ומושיב אותי על משטח הכיור וכל הזמן הזה השפתיים שלו לא עוזבות את שלי. "מחבקת " אותו עם רגליים.אני מרגישה בעננים. אני לא זכרתי איפה אני ולמה אני כאן. לא הרגשתי אפילו את דלת השירותים נפתחת ואת האור שנידלק פתאום וכל הצחקוקים .
פתאום התנתקתי ממנו,ניזכרתי שיש לו חברה,שהוא לא יכול לעשות לה את זה ואני לא רוצה רגשות אשמה.
"אני מצטערת,זה לא היה אמור לקרות .." מלמלתי "יש לך חברה" .
"הדר לא חברה שלי.. בואי אנחנו צריכים לדבר.." הוא אמר לי ולקח אותי הצידה.
"הדר רוצה את אח שלך.." הוא מלמל. "ניסיתי לצאת איתה כי שמעתי אותך מדברת עם החברות שלך שאת לא רוצה להיפגע ובגלל זה את לא רוצה להיות איתי.ושאת מתרחקת ממני אז כדי לנסות לשכוח מזה הצאתי לה לצאת. רק אחרי זה הבנתי שהיא בכלל בקטע של לירון.." הוא דיבר מהר.
"מה?" הייתי המומה.לא ממש ידעתי מה להגיד. "אני מצטערת.. אני אל יודעת מה להגיד" מלמלתי.
"זה נכון שלא רציתי שנהיה ביחד כי בדיוק מזה פחדתי. שיקרה משהו ואני יפגע או יפגע בך.. ולא באמת רציתי לגמרי להתרחק.." מלמלתי.
"אני לא יודע עוד כמה פעמים אני יגיד את זה ואני לא מנסה ללחוץ.אני אוהב אותך." הוא אמר וחייך.
"גם אני אוהבת אותך" המילים האלה פעם ראשונה יצאו לי מהפה.
הוא חיבק אותי חזק.
"דיד בואי לאכול" שיר קראה לי והלכתי.
אחר כך המשכנו לשחק אמת או חובה. אני סובבתי את הבקבוק וזה נעצר על הדר.
"אמת או חובה?" שאלתי אותה
"חובה עלייך.." חשבתי "לנשק את הבחור שאת הכי רוצה פה." אמרתי וחייכתי.
"מה את רוצה שהיא תנשק לך את דניאל מול הפרצוף??" שיר לחשה לי .
"אני יודעת מה אני עושה" לחשתי לה בחזרה.
הדר קמה ,הסתובבה סביב כולם ,עצרה ליד דניאל …