גורל לא צפוי – עונה 2 פרק 2 ❤

נקודת מבט לורן:
״נ…ו די…י״ מלמלתי בין צחקוק לצחקוק. ״אז תכיני לי לאכול?״ שאל נייל בקול תמים והפסיק לדגדג אותי. ״לא !״ אמרתי בהתגרות וחייכתי חיוך רחב. ״את ביקשת !!״ אמר וחזר לדגדג אותי, שוב. ״טו…ב, ט..וב א..נ..י יכ…ין ! רק קו…ם ממ..ני״ אמרתי חסרת אוויר. הוא ישר קם ממני ונעמד ליד המיטה, מחייך חיוך גדול. ״אווי, מסכן שלי, לא אכל משלוש בלילה !״ אמר והתחלתי לצחוק. ״אכלתי בסך הכל חתיכת פיצה, ועכשיו כבר… 2 בצהריים !״ אמר ובדק בשעון שהיה על פרק כף ידו. ״בסך הכל…״ חיקתי אותו בהתגרות וברחתי למטה. ירדתי במהירות במדרגות כשנייל רץ מאחוריי. הגעתי לסוף המדרגות שמובילות לסלון הענק, הרמתי את מבטי והייתי בשוק.
ראיתי מולי את הארי וליאן, יושבים צמוד אחד לשני וצוחקים עם אושר וליאן, לידם היה את ליאם שחיבק את אמילי ושניהם צחקו גם. פקחתי את עיניי לרווחה ונעצרתי במקום. חיוך לא מוסבר התפרש על פניי. ״אני לא מאמינה ! את והארי חזרתם? אתם נראים כמו זוג נשוי…״ אמרתי וחיוכי התרחב הם כל מילתי, ועיניי נצצו. נייל תפס אותי מאחורה ונישק את צווארי. ״נייל…״ מלמלתי עדיין בשוק, הם חזרו ?!
״מממ?״ מלמל והרים את מבטו. ״אתה וליאן חזרתם? אתם נראים כמו זוג נשוי !״ אמר בשמחה. ״לאאא ! מה יש לכולם היום ?!״ ליאן אמרה בעצבים וקמה מהספה. הארי רק השפיל מבט ומלמל כמה דברים לעצמו. ״מה ? אתם נרא…״ צלצול האייפון שלי קטע את דיבורי. הוצאתי את האייפון מכיסי, והבטתי במסך. ״סיימון..״ מלמלתי בבילבול. כולם קמו לידיי והתאספו סביבי.
החלקתי את אצבעי על המסך ועניתי לשיחה. ״הלו ?״ שמעתי קול מהקו השני ולחצתי על ה׳רמקול׳. ״היי סיימון״ אמרתי וחייכתי חיוך קטן. ״היי לורני, צהריים טובים ! חצי שעה, 2 הלהקות אצלי במשרד, ביי״ אמר וניתק מהר, לפני שהחזרתי תשובה. ״או…קיי..״ מלמלתי בבילבול. ׳עוד חצי שעה אצל סיימון׳ שלחתי לזאיין הודעה. ׳אוקיי׳ נשלח לאחר שניה. ״יאלה בואו להעיר את לואי ומיילי״ אמר הארי בגיחוך ושיפשף את כפות ידיו האחת בשניה. ״הארי ! תזהר לא להפיל את אושר !!״ נזפה בי ליאן. ״סליחה״ מלמל וחייך חיוך נבוך. עלינו במהירות לחדר של לואי ומיילי. ״הא ! ישלי רעיון !!״ לחש הארי וחייך חיוך תחמן. כולם הביטו בו בשאלה. ״ששש״ לחש ולקח מידיה של ליאן את אלין. נכנסנו בשקט לחדר.
שניהם שכבו בשקט במיטה, כשראשה של מיילי קבור בחזהו של לואי, וידו עוטפת את מותניה הצרות. הארי התקדם אליהם בשקט והניח את אלין על מיילי ואת אושר על לואי. הוא חייך חיוך תחמן וסימן לנו להיות בשקט. שניהם התחילו לטייל על לואי ומיילי, הם זחלו אליהם ונישקו אותם, מלמלו כל מיני מילים לא מובנות. הארי הלך לאוזן של אושר ולחש לו משהו. ״אבא !!״ צעק אושר באוזן של לואי ולואי קפץ מהמיטה היישר לריצפה כשאושר נשאר על המיטה צוחק. מיילי התעוררה מהרעש ושיפשפה את עיניה. הילד הזה חכם !

נקודת מבט מיילי:
״מה?!״ שאלתי בבילבול ובקול צרוד מהשינה. כולם נקרעו מצחוק וליאן הרימה את אלין ואושר על ידיה. ליאם עזר ללואי לקום מהריצפה. והוא התיישב על המיטה. ״עוד חצי שעה אצל סיימון״ אמרה אמילי בחיוך והם יצאו מהחדר. ״פסיכיאטר שלום !״ צעק לואי כדי שהם ישמעו. שמענו צחוקים מחוץ לחדר וצחקנו. קמתי לצחצח שיניים כשלואי מזדנב אחריי. גיחכתי ומרחתי משחה על המברשת הסגולה שלי, והכנסתי לפה. הטעם המר והחריף התפשט בפי וכיווצתי אותו. ירקתי את המשחה המרה מפי ושטפתי את פני. יצאתי מהשירוקלחת והלכתי לארון הלבן והגדול שהתפרש על הקיר הגדול בחדר. פתחתי אותו והוצאתי בגדים. http://www.polyvore.com/cgi/set?id=80066180 נכנסתי להתקלח ויצאתי לאחר… 10 דק׳ ?! זה הרגיש כמו שעה ! או…קיי *~*
יצאתי מהמקלחת כשלגופי מגבת כחולה כהה, שבקושי כיסתה משהו… ״מאמי, תביא לי מגבת גדולה !״ צעקתי ללואי שהיה מול הארון. הוא הסתובב וחייך חיוך גדול. הוא התקדם לכיווני ומשך ממני את המגבת במהירות. ״לואי !״ אמרתי בהלם וכיסתי אם ידיי את גופי, מה שלא כל כך הלך…
״יותר יפה לך בלי מגבת…״ אמר ונשך את שפתו התחתונה. הוא ניגב עם ידו השרירית טיפת מים שנזלה קרוב לעיניי. ״לואי, תביא לי מגבת״ ביקשתי שוב, מכווצת. התחיל להיות לי קר. הוא הלך לארון, והוציא חלוק לבן גדול והביא לי. התעטפתי בתוכו. ״תשים מגבות גדולות בחדר מקלחת״ אמרתי והדגשתי את המילה גדולות. הוא גיחך כשהבין למה התכוונתי, ולקח כמה מגבות לארון במקלחת. לקחתי עוד מגבת קטנה וניגבתי את ראשי שלא הפסיק לטפטף טיפות מים שנפלו ונספגו בגופי. ניגבתי את כולי והורדתי את המגבת מגופי. לקחתי תחתוני תחרה ורודים ולבשתי אותם במהירות. לקחתי גם את החזיה הגדולה, שהתאימה לתחתון הורוד. הסמקתי כששמעתי את לואי שורק. הייתי עם גבי אליו. באתי ללבוש את החזיה, אך לואי העיף אותה לפינת החדר.
הוא חיבק את גופי הקטן, בהשוואה אליו. הוא נישק ברוך את כתפי הימנית, וצמרמורת עברה בגופי. הסמקתי יותר מאיך שהייתי, וראשי הסתחרר. ״היי אתם באי..״ לפתע נכנס הארי לחדר והפסיק. ״אעאעאע״ צרחתי צרחה קטנה והתחבאתי מאחורי לואי. ״סליחה…״ מלמל וניהיה נבוך. הוא יצא מהחדר ולואי התחיל לצחוק כמו משוגע. ״דביל״ אמרתי והעפתי לו כאפת שטות בעורף. לקחתי במהירות את החזיה שהייתה בפינת החדר, ולבשתי אותה במהירות. לקחתי את בגדיי והמשכתי להתלבש. הלכתי מול המראה והתאפרתי. שמתי אודם ורוד כהה שמתאים לחולצה ולנעל, ומרחתי איילנר דק. סיימתי להתאפר, ונעלתי את נעליי שחיכו בפינת החדר. ״מוכן ?״ שאלתי את לואי שיצא מהקלחת לבוש בחולצה לבנה ומכנס חום בהיר. שיערו הרטוב היה מסורק לצד. גופו הדיף ריח נעים, של הבושם המושלם שלו. ״אני פשוט מאוהבת !״ אמרתי וחיבקתי אותן חזק. ״גם אני מאוהב בך״ אמר ולחש לאוזני ברוך. צמרמורת קטנה עברה בגופי, וירדנו למטה, מחובקים.

~כעבור חצי שעה~

אמילי דפקה בדלת משרדו של סיימון. ״רגע״ שמעתי קול של בחורה. פקחתי את עיניי לרווחה. מה ?!
את הדלת פתחה קורל וחייכה. נרגעתי, חשבתי שהוא בוגד בה.. ״שלום !״ אמר ג׳יימי בצהלה וחיבק את אמה חזק. הם ישבו בפינת החדר ושיחקו במשחקים. ״שלום״ אמרנו כולם ביחד וצחקנו. ״מאמי, קחי אותם למסעדה״ אמר סיימון לקורל. ״בוא נסיך״ אמרה לג׳יימי והרימה את אמה שלא הפסיקה לצחוק. היא הניחה אותה בעגלה ונשקה ברוך לשפתיו של סיימון. ״ביי״ אמרה ותפסה בידו של ג׳יימי ודחפה את העגלה לבחוץ. ״ביי אבא״ אמר ג׳יימי והם יצאו מהמשרד. הבטתי בעיניו של סיימון. עינייו נצצו מאושר….
״אוקיי…״ אמר והתמקדתי רק בו. ״קראתי לכם לפה כי…״