למה שיקרת לי ? פרק 6

"אתמול הלכתי עם אמא שלי לקנות בגדים, ונירא לי שראיתי אני ניק אבל לא ראיתי את הפרצוף שלו, רק את המאחורה וזה נירא לי הוא" מור אמרה לי
"זה לא יכול להיות אני ראיתי אותו מול העיניים שלי מת" אמרתי למור,
"יכול להיות שזה סתם מישהו דומה לו" מור אמרה לי,
"טוב אז מה יש לנו לעשות"? שאלתי את מור בקול מעניין,
"הרבה בואי" מור ענתה לי ,
אחרי כמה דקות הלכנו לבחוץ ובדרך דיברנו,
"תגידי איך בכלל ידעת איזה פנימיה אני נמצאת"? שאלתי את מור,
"הלכתי לאמא שלך ואמרתי לה שאני מתגעגעת אלייך, ואז היא נתנה לי את הכתובת" מור ענתה לי,
"אהה" אמרתי למור,
אחרי כמה דקות הגענו לבית -חולים,
"אין לי בכלל כסף להפלה" אמרתי למור בשקט שאף אחד לא יישמע אותי,
"אל תדאגי סמכי עליי" מור אמרה לי,
הלכנו לקופה ,
"שלום את יודעת איפה יש רופא שמתעסק בהפלות"? מור שאלה את האישה שישבה בקופה,
"כן 3 קומות למעלה במעלית" האישה ענתה לה,
עלינו שלוש קומות ואז מור ניגשה לאיזה רופא אחד,
"שלום את מתעסק בהפלות"? מור שאלה את הרופא,
איזה אומץ יש לילדה הזאת ,
"כו" הרופא ענה לה,
"תקשיב יש פה ילדה שהיא בהריון והיא מפחדת לספר לאימא שלה אתה יכול לעזור לה, ואין לה כסף לשלם על ההפלה" מור אמרה לרופא,
הרופא הסתכל עליי והתפלתי לאלוהים שהוא יסכים הצאפקתי לא לבכות,
"שלום אני דוקטור תומס ואני מסכים באו אליי מלא בנות במצב כזה, עוד חמש דקות אני ייקרא לך בינתיים את יכולה לשבת" תומס הדוקטור אמר לי.
לאט לאט עבר חמש דקות והוא קרא לי ונכנסתי לחדר ,
"בואי תשכבי במיטה" תומס אמר לי,
וכך עשיתי ואז הוא שם לי משהו על האף שמריח טוב ונרדמתי.
אחרי כמה שעות התעוררתי וראיתי הכל מתושתש ולאט, לאט התחלתי לראות טוב וראיתי את תומס עומד לידי,
"תקשיבי אנחנו לא יודעים אך להיגד לך את זה אבל" תומס אמר ועצר,
"אבל מה"? שאלתי אותו בלחץ,
"תקשיבי עיבדת הרבה דם מאוד מאוד , היה לך דימום מאוד נוראי ברחם הצלחנו להציל אותך אבל את את , אממ לא תוכלי להביא ילדים לעולם מצטער" הרופא אמר לי בעדינות