מתי היא תשים לב.. פרק 22

נקודת מבט נועם- אחות של תומר
הגעתי לבית של לין ואח שלה הדפוק הזה פתח את הדלת, הוא מתחיל להציק לי.. "אז מה את עושה כאן?" שאל והניח את ידו על המשקוף ולא נתן לי להיכנס לבית. "מזמינה את עצמי אל החדר שלך בשביל שנוכל להתנשק ולראות סרטים רומנטים ביחד" אמרתי בציניות וגלגלתי עיניים. הוא חייך חיוך ביישני ופלט צחוק קטן. בינתים לין ירדה והעיפה את לירון הדבע הזה ממני..
"תפסיק להתחיל עם חברות שלי.." אמרה לין ללירון ומשכה אותי לחדרה. התיישבנו בחדר שלה ועשינו לקים אחת לשניה, אני אוהבת את לין היא כמו אחותי.. "אני מתה לעוף מהבית כבר!! אבא שלי כזה בלתי נסבל!!" אמרתי בעצבים והמשכתי למרוח לעצמי לק. "למה?" שאלה, לין היא היחידה שמבינה אותי.. "כי ליאל ה'מושלם' מעיר אותי בבוקר מוקדם ואז אבא שלי מתעצבן כשהוא מתחיל לבכות" אמרתי ושנאתי את ההרגשה המגעילה הזאת ושנאתי את עצמי יותר.. כי הכל בגלליי.. אם לא היתי נולדת אמא שלי לא היתה מתה, ואז היא לא היתה אמא שלי ואבא שלילא היה אבא שלי ותומר לא היה אח שלי.. די לא טוב לי.. המועקה משתלטת עלי.. "תמיד יש לך מקום במיטה שלי" אמרה לין וחיבקה אותי חיבוק מוזר כי הלק שבידינו לא התייבש. "אוי קיטשיות" נכנס לירון האח הגדול של לין ועשה כאילו הוא בוכה. הוא מתנהג כמו ילד בן ארבע! "עוף מכאן דפוק" אמרה לין וניסתה להוציא אותו מהחדר ללא הצלחה. הפנתי את גבי אליו והמשכתי למרוח את הלק מנסה שהדמעות לא יברחו, המועקה משתלטת עליי.. זה לא קורה.. אני צריכה הביתה.. "קיצר קופות ליאב בא אליי אל תעצבנו ותתחילו איתו" אמר ויצא מהחדר. אני מרגישה בבית שלי כשאני אצל לין, יותר ממה שאני מרגישה בבית שלי.. רק בחדר שלי אני מרגישה חופשיה, בבית אשתו של אבא בוחנת שחס וחלילה אני לא יפגע בבן שלה. "מי יתחיל איתכם יא מכוערים" אמרתי וכלה כל פניי חיוך וגם על פניה של לין שלא הפסיקה לצחוק, הסתכלתי אל כיוון הדלת וכמובן שלירון נכנס ואמר "מאמי הרבה.. את רוצה שאני אתאר לך את ההרגשה? כי את בטח לא מרגישה ככה" אמר וצחק. "טוב נשמה" אמרתי והפנתי אליו שוב את מבטי ושלחתי לתומר הודעה 'תומר אני מפריעה?'
הוא מיד ענה 'מה פתאום.. מה נשמע, איך אצל לין?'
'כיף, אבל בא לי לחזור לחדר שלי..' רשמתי ותומר מיד ענה '2 דקות אצלך, אני אתקשר כשאני אהיה בחוץ' רשם. חייכתי לעצמי וסיימתי למרוח את הלק, "ליני, אני חוזרת הביתה, אני לא מרגישה כ"כ טוב" אמרתי ולין רק הסתכלה עליי ולא דיברה.. "חוזרת בגלל לירון?" שאלה וצחקתי ואמרתי "לא.. בגללו? ממש לא! אני רוצה פשוט טיפה להיות בבית מחר בבוקר ניפגש טוב?" שאלתי והיא חייכה וחיבקה אותי.. חברה אמיתית, לא כועסת.. באמת תומר התקשר ואמר שהוא בחוץ, יצאתי ונכנסתי למכונית ונסענו לכיוון הבית שלו, ולבית של אבא שלי..

נקודת מבט הדר-
חיכיתי במיטה של תומר והוא נכנס לבית לאחר כמה דקות עם נועם. חייכתי ושתיתי מהכוס תה שהונחה על השידה לידי, "רוצים גם?" שאלתי בחיוך
"לא.. אני במקלחת" אמר תומר ונשק לראשי ונכנס למקלחת שבדירתו. נועם באה לצאת מהחדר, "לאן גברתי הצעירה?" שאלתי בחיוך. היא הופתעה ששאלתי "אמ.. לחדר שלי" אמרה. "בואי בואי שבי איתי" אמרתי ופנתי לה מקום לידי, היא חיכה והתיישבה לידי במיטה. קמתי להכין לה תה קמומיל, התה הזה מרגיע אותי תמיד. הבאתי לה את התה והתיישבתי בחזרה, הבטתי במראה כשעברתי על שיערי שהיה אסוף בקוקו גבוה מרושל והפוני מפוזר בבלאגן על מצחי. "אז מה נשמע?" שאלתי והיא חייכה ולגמה מהתה ואמרה "הכל..הכל בסדר", יכולתי לראות משהו לא בסדר.. "נועם לא נולדתי זקנה, אני גם היתי צעירה" אמרתי בחיוך ונועם צחקה ואמרה "אה וואלה? חשבתי שנולדת ישר בגיל 18" וצחקה, צחקתי גם אחריה מהמשפט המטופש.. "אח של לין מעצבן אותי, פעם הוא נחמד ופעם הוא הכי מגעיל שאפשר" אמרה וצחקתי, מכירה את זה.. "the power of love" אמרתי בחיוך, הכוח הזה של האהבה הלא מוסבר.. לאהוב את אלה שאת לא יכולה לאפשר לעצמך להתאהב בהם.. רציתי ליישם את כישורי הפסיכולוגיה שלי מימי התיכון שאהבתי וניסיתי לראות מה עובר עליה, אני מפחדת שיקרה לה משהו.. "איך בלימודים?" שאלתי מהתעניינות רבה. בי לא התעניינו ככה בגלל זה התדרדרתי עד שתומר החזיר אותי ל'שורה'. "בסדר כזה.. ציונים סבבה" אמרה בקצרה ולגמה מהתה החם שהוציא אדים ריחניים "וחברות?" שאלתי, "גם סבבה, מסתדרת מעולה" אמרה בחיוך. היא מזכירה לי אותי.. "ומשפחה?" שאלתי, ונזכרתי במשפחה שלי.. "יש לי את תומר" אמרה בחיוך מאושר, היא באמת אוהבת אותו. אבל זה לא טוב.. הוא אחשלה, לא אבא שלה.. "ואבא ואשתו?" שאלתי ולגמתי מהתה החמים, שהרגיע את בטני שהרגשתי אותה כמו במכונת כביסה, מסתובבת שואבת סוחטת, (זה באמת ההרגשה שלי בבטן עכשיו)..
"אני חושבת שהוא לא כ"כ אוהב אותי.. לא יודעת איך להסביר.. ואני שונאת את עצמי גם" אמרה ורציתי לבכות. שמתי את הכוס בצד ופשוט קפצתי עליה בחיבוק. היא צחקה והורידה את הכוס ושמה בשידה השניה שלידה. התתקתי מהחיבוק הארוך שנתתי לה ואמרתי "למה את חושבת ככה?" והסתכלתי בעיניה שדיברו אמת.. דיברו עצב.. "אממ, אמא שלי מתה כשהיא ילדה אותי, זה מוזר לי לקרוא לה אמא שלי כי היא היתה אמא שלי רק לשעה אחת, לא יותר מזה" אמרה וחייכה חיוך מנחם. "אבא שלי בטח שונא אותי שנולדתי.. שגזלתי ממנו את אשתו.." אמרה וצחקה צחוק קטן. "את לא יכולה להאשים את עצמך.. זה לא היה בשליטתך.." אמרתי וניסיתי לנחמה. "אבל היא לא כאן ואני כן.. ואני סובלת את אשתו של אבא שלי כל היום ואת הבן המעצבן שלה" אמרה. "את יודעת מה היתי נותנת בשביל להיות עם אבא שלי?" אמרתי ונזכרתי בילדות שהיתה לי.. שאבא לא בבית, אבא בחו"ל עובד ואמא בבית נוזפת בי על כמה שאני לא מוצלחת.. "כמה?" שאלה וצחקה, "המון.. את מאמינה שאין חי כמעט תמונות באלבום עם אבא שלי?" אמרתי, "למה?" שאלה, "כי העבודה שלו חשובה יותר מהבת שלו.. הוא לא מבקר אותי כ"כ ולא שואל לשלומי.. קיצר לא אבא שלי.. אני ניסיתי כל הזמן לרצות את ההורים שלי ובגיל 16 דיי נמאס לי.. אז פניתי להצעה שנתנו לי, הלכתי בקניון עם חברה ומישהו גדול טיפה בן 40.." אמרתי ונועם אמרה "מה?!" וחשבה שיצאתי איתו, צחקתי והמשכתי, "הסתבר שהוא סוכן, הוא רצה לקחת עליי חסות ולתת לי לדגמן, בבית ספר לא היתי הכי חברה של כולם.. כאילו זה רק היי וביי ורק חברה אחת טובה היתה לי.. ואחרי שפניתי אל אורי הסוכן שלי נהייתי בת בית אצלם, הוא שימש לי כמו אב ואשתו כמו אם בשבילי.. וההורים שלי היו גאים בי שהתפרסמתי וכולם אהבו אותי, אבל לא היתי מסופקת.. הרגשתי צבועה והיתי בוכה כל לילה, ואורי מהרגע הראשון סידר לי חדר אצלו בבית והיתי כמו הבת שלהם וכמו אחות של הילדים שלהם , כל לילה שישנתי אצלם לא בכיתי עד שהבנתי שאהבתי אותם יותר מההורים שלי.. והתחלתי לבכות.. ואת האמת? לאמא שלי לא כ"כ היה אכפת שהיתי יוצאת עם מבןגרים צמני בגלל העבודה של הדוגמנות אבל אורי, אורי לא הרשה הוא היה מתנהג כמו אב שמרן ועושה להם בדיקה בטחונית ומעביר אותם שאלות עד שהוא בטוח שהם ראויים לי.. אורי כל לילה היה נכנס לחדר ומדבר איתי מה נשמע איך בלימודים חברים וזה דברים שלא נהגו לשאוך אותי בבית.. אני שמחה שהכרתי אותו ועד היום אני בקשר איתם ואמא שלי לא.. ואבא שלי גם לא.. אבא שלי בערך רק כשהיה לי יום הולדת הוא התקשר שבועיים אחרי" אמרתי בחיוך מנחם ונזכרתי ברגעיפ המאושרים עם אורי והמשפחה המקסימה שלו, כלומר שלי.. אנחנו עכשיו משפחה..

נקודת מבט תומר-
יצאתי מהמקלחת לבוש במכנס טרנינג וחולצת טריקו שחורה והלכתי לכיוון המיטה הדר ונועם דיברו שם וצחקו מידי פעם, החלטתי לצאת למרפסץ האחורית ועישנתי סיגריה, קיבלתי אסמס מדותן שכולם נפגשים בבית שלו, כל זה היה בקבוצה בוואצאפ, וואלה התגעגעתי אליהם.. בגלל הצבא לא יוצא לנו לראות אחד את השני.. אבל אנחנו בקשר. סיפרתי להם על הדר ממזמן כשהתחלנן לצאת.
האיפון שלי צלצל זה היה כתוב -לידור עמר- וואלה התגעגעתי אל האח הזה..
עניתי לשיחה ואמרתי "הא אחויה" ועלה על פניי חיוך.
"גבר מה נשמע!" שמעתי את ההתלהבןת בקולו של לידור, לא דיברנו מלא זמן! אנחנו הינו פעם כמו תאומים, עזבו תאומים! תאומים סיאמים, כל היום ביחד.
"אתה בא היום לדותן?" שאלתי ולידור מלמל "סעמק אני לא יכול" וצחקתי "אח שלך מסנג'ר אותך להיות הנהג שלו בשביל שיוכל להתשכר?" ושמעתי את לידור צוחק ואומר "פאק אני כזה פריאר הא?" וצחקתי, "מאמי פרייארים לא מתים, הם רק מתחלפים" אמרתי ולא הפסקתי לצחוק, זוכר איך היינו מסאנג'רים את אח שלו שיקח אותנו למועדון שנשתכר כי כשהינו נוהגים לשם לא היה לנו איך לחזור והינו נשארים לישון באוטו או לוקחים מונית והאוטו היה נשאר שם תקוע שבוע!.
"יא זבל, מה חדש?" שאל, "וואלה כלום נסיכת החלומות שלי" אמרתי בצחקוק ושמעתי את הדר יוצאת למרפסת, הפנתי את מבטי אליה ומשכתי אותה לשבת על רגליי. היא התיישבה על רגליי וישבה בשקט. "איפה נועם?" שאלתי ושמעתי את לידור אומר "אם אחותך היתי בגיל שלי היימה היימה!!" אמר ורציתי להרוג אותו, "דבע עוד מילה על אחותי אני שובר אותך והופך אותך לעקר" אמרתי, עד שזה מגיע אל אחותי, שלא יעצבן אותי. הדר חייכה חיוך קטן והשעינה את ראשה על הכתף שלי וכרכה את רגליה סביב מותניי, "לא אומר שום דבר.. אני נראה לי יהיה תקוע במסיבה הזאת במקיף שלמדנו בו, אני ינסה להנות עם ילדים מהשכבה הצעירה" אמר וצחק. "לא נמאס להם מהמסיבות האלה" אמרתי ללידור וליטפתי את שיערה הארוך של הדר שנחת על גבה. "לא נמאס להם אף פעם" אמר. הסתכלתי על הדר שהניחה את ראשה הנעים על כתפי וראיתי את חיוכה מבצבץ על פנייה. "רוצה אני אנתק את השיחה?" שאלתי את הדר והיא ענתה מיד "לא" וחייכה. המשכתי בשיחה ולפני נשקתי לשפתיה הממכרות של הדר. "אני מפריע אחויה?" שאל לידור ואת צחוקו המתגלגל, "לא, אני עם הדר, חברה שלי חבל יכולת לראות אותה אבל נדפקת בלהיות פרייאר של אח שלך" אמרתי והדר צבטה ברגלי, "היית מת, אני יהנה במסיבה מבטיח" אמר וניסה לנחם את עצמו, "ואיך תיכנס? זה רק לכיתות ז-ט" אמרתי ולידור שתק לרגע ואמר "בשביל זה יש אותך! אחותך במקרה רוצה לצאת למסיבה בבית ספר בליווי שלי? אני יהיה שומר הראש שלה" אמר ואמרתי מיד "ממש לא, המסיבה מסתיימת מאוחר חוץ מזה אתה בטח תכיר איזה מורה שם תלך איתה לצד ותשאיר אותה לבד" אמרתי ולידור ענה "מה אתה דפוק? נועם היא כמו אחותי הקטנה אני בחיים לא אתן לה להיפגע, ובטח שלא יתחילו איתה כשהיא לידי!" אמר וזה נכון.. "לא יודע אני אראה" אמרתי והדר חטפה את האיפון מידי ואמרה "תאסוף את נועם ב9" וניתקה את השיחה.

נקודת מבט נועם-
נשארתי בספה בסלון של תומר ושמעתי את הדר ואת תומר מתווכחים "לא היא לא!" אמר תומר
"כן היא כן!" אמרה הדר בצחקוק ותומר אמר "אם היא יוצאת איתו זה בתנאי שאת באה איתי לחברים שלי" אמר והדר צחקה ואמרה "ממש לא!" ושמעתי אותה אחרי שניה מתגלגלת בצחוק. "תחליטי, אם את רוצה שהיא תצא ואת תצאי איתי, או שלא" אמר תומר והדר אמרה "בסדר בסדר מציק!" והם נכנסו לדירה בחזרה כשתומר עומד מאחורי הדר ומחבק אותה ממותניה, הדר מנסה להשתחרר ממנו ותומר לא נתן לה ונישק את פנייה מלא נשיקות קטנות. "נ-נועם, תתארגני מישהו אמור לאסוף אותך למסיבה בבית ספר" אמרה הדר והיתי בהלם, מי בא לאסוף אותי? היא דיברה עם מישהו מהכיתה שלי? ואיך תומר מסכים לזה.. "אה.. טוב" אמרתי חוששת מתגובתו של תומר. "לידור יקח אותך ב9 טוב? וכל דבר קטן את מתקשרת אליי!! את לא הולכת לשום מקום לבד, את צמודה אל לידור כל הערב" אמר תומר בדאגנות, לידור הוא כמו אחי. תומר והוא חברים ממש ממש טובים. הוא כל הזמן היה ישן אצלנו והוא ותומר היו מביכים אותי מול כל החברים שלי ומחזירים אותי מוקדם ו'שומרים' עליי.
קפצתי על הספה מוחאת כפיים ואומרת "אז בי ביי זוג מאוהבים אני מתכוננת למסיבה!!" אמרתי ויצאתי מהבית שהשארתי בתוכו את הדר ותומר המומים. הערב הגיע אכלנו ארוחת ערב שכמעט ולא הסתכלתי על אבא ואשתו, העדפתי לא לקלקל את המצב רוח שלי וקמתי מהשולחן , "לאן?" שאל אבא, "למסיבה" אמרתי ואבא בא לדבר ובדיוק לידור נכנס לבית ואמר "שבת שלום צדיקים" והתיישב לידינו , הוא בלגן את שיערי וחיבק ונישק את כולם, הוא הגיע אל הדר ותומר הציד אותה. "נעים להכיר" אמר לידור ונישק את יד, הדר חייכה ולידור אמר "שמנה לכי תתארגני מה את צוחקת" אמר והסתכל עליי. "רק תתקלחי כי שבת היום" אמר וצחק, הדר ותומר צחקו אחריו. "מצחיק חה חה חה" אמרתי ונכנסתי להתקלח ועשיתי ביביליס בקצוות ולבשתי שמלה בצבע תורכיז, (מחוך צמוד סטרפלס ולפני הקו של המותניים הוא מתנפח מעט, הוא מגיע עד אמצע הירך, נעלי עקב שחורות) אני אוהבת את השמלה!! "נועם את מוכנה?" שמעתי דפיקה בדלת זה היה לידור. יצאתי מהחדר אל כיוון הדירה של תומר, נכנסתי לדירה ותומר ולידור ישבו בספה השחורה מעור מול הטלוויזיה שהיתה כבויה. הדר יצאה מהמקלחת כשהיא לבושה בגינס כחול ארוך , נעלי עקב סגורות רוקי שחורות גבוהות עם ניטים וחולצת סטן שחורה שמוכנסות למכנסייה הצמודים ומעל החולצה יש מעיל כחול יפה דווקא, היא לבושה מהמם, "ואו איזה יפה את" אמרה רותם וסידרה את שיערה השחור והארוך. "גם את" אמרתי ובשניה הרגשתי את עצמי מורמת ומונחת על השולחן עץ הנמוך שנועד לרגליים בסלון. לידור צחק ותומר הביא סרגל, "הטקס הקבוע שלהם!" אמרתי בעצבנות והדר צחקה. כל הזמן שהיתי יוצאת לידור היה מרים אותי ושם אותי על השולחן או על הכיסא ותומר מודד עם הסרגל שהאורך מספיק בסדר ולא קצר מידי. "סיימתם?" אמרתי בעצבנות ולידור הוריד אותי מהשולחן ויצאנו למסיבה. "תהני" אמרה הדר בחיוך ויצאנו כבר למסיבה.
העברנו את המסיבה בכיף עד שראיתי את לירון עובר לידי, חייכתי אל לין שהיתה לידי ולירון עבר ודחף אותי "סליחה טעות" אמר בחיוך מנצח והמשיך עד שלידור שם לב ותפס את לירון, הוא הניח את ידו על הכתף של לירון ולידור היה נראה מעוצבן.! לירון התפתל מכאבים ולא הבנתי למה עד ששמתי לב לאצבעותיו שמונחות על כתפו של לירון ומכאיב לו.. צחקתי מעט ושמעתי את לידור אומר "סליחה בטעות, ועכשיו תבקש סליחה מהיפיפיה שדחפת!" ולירון עשה כדבריו ואמר "סליחה נועם" והלך. חייכתי אל לידור ולידור אמר "השעה 12, נתחפף הביתה" אמר והחזיק בידי ויצאנו מכל ההמולה הזאת.. "קחי" אמר לידור ושם על כתפיי את הג'קט החמים שלו . "תודה לידורצוק" אמרתי ולידור שם את ידו על כתפי ומשך אותי לחיבוק בזמן שהלכנו לכיוון המכונית שלו, "בכיף נועמי, אז נהנת?" שאל. "כן, ותודה על הקטע עם לירון הזה" אמרתי והוא צחק ואמר "אף אחד לא ייפגע באחותי!" והמשכנו לאוטו. הוא ליווה אותי לבית ןדאג שנכנסתי לחדר שלי. נשכבתי לישון ובאמת שנהנתי.. אם אני ארצה חבר.. אני ארצה חבר כמו לידור.. אבל אין כאלה היום! למרות שלידור ילד שמחפש רק סטוצים.

נקודת מבט תומר-
נכנסנו למכונית הדר היתה יפיפיה כאין כמותה.. "את מהממת" אמרתי ונשקתי לשפתיה הורדרדות והיא חייכה. "תודה גם אתה דוגמן שלי" אמרה והצשכנו בנסיעה מלאה בצחוקים עד שהגענו לבית של דותן. לא היתי כאן איזה חודשיים!!
כנסנו והכרתי להדר את כולם והכרתי את הדר לכולם. היא התביישה כולם התפעלו ממנה, מבחינת האופי מבחינת היופי. אני אוהב אותה ואני יכול לנדור על זה שהאישיות שלה יפה יותר מהיופי החיצוני שלה. והיופי החיצוני שלה פשוט מדהים! הסתבכתי עזבו..
"מאמי הכל בסדר?" שאלתי ונשקתי לראשה. "כן" אמרה בחיוך והמשכנו להקשיב לשיחה.
"אז אני בא אליה ואומר לה 'מאמי יש לך ג'וק באוכל' והיא קפצה בכל החדר אוכל ופשוט בכיתי מצחוק" אמר דותן.
"תצחק יא זבל, אין סקס עד שתהיה זקן מקומט והאקט המיני היחידי שלך יהיה כשאני אצטרך להאכיל אותך" אמרה נעמה חברה של דותן.
צחקנו והדר לחשה לי באוזן "גם כשתהיה זקן אתה תאהב אותי?" וצחקה, כל אחד היה עסוק בשלו ובצחוקים. "עד סוף ימיי.. ואת תאכילי אותי כשאני אהיה זקן?" שאלתי והיא חייכה ואמרה "אם זה מה שאתה רוצה אז כן". נישקתי את שפתייה ולא נתתי לה להתנתק. כמובן שליאור הפאדחן הזה אמר "אז הדר איך זה לצאת עם המפקד שלך?" שאל . "אני אוהב אותה והיא חיילת בעיתית אז היא טיפה מקבלת עונשים של נקיונות מטבח ועבודות רס"ר, אבל אנחנו מסתדרים יפה" אמרתי ולא נתתי להדר לענות, היא פתחה את פיה בתדהמה ואמרה "כן הא, הכל בסדר, כדאי שתחפש מעכשיו מישהי שתאכיל אותך כשתהיה זקן" אמרה הדר וכולם לא הפסיקו לצחןק.
"אתם רואים אותה? היא גורמת ללב שלי להתפרפר ללא הפסקה!" אמרתי ולגמתי מהבירה.
"תומר נו אל תשתה, לא מתאים לי לנהוג בשבילך" אמרה הדר וזאת בדיוק היתה הכוונה.. "קשה לי מידי" אמרתי ושתיתי מהבירה. השעה כבר 2 לפנות בוקר, החלטנו לחזור, הדר התיישבה במושב של הנהג והתחילה נסיעה, היא חשבה שנסיעה קלה אבל לא.. כי אני כאן..
"זה קל הדר זה קל.. תומר תמיד נוהג וזה קל" מלמלה לעצמה הדר. צחקתי ואמרתי "עכשיו תרגישי איך זה לנהוג כשמישהו משגע חושים יושב לידך" אמרתי והדר צחקה והתחילה בנסיעה