סייפוור ללא שם – פרק6!!(:

לא ידעתי מה לומר . פתאום אמא שלי קראה לי לצד ואמרה ״מאיה.. מצאו את הגופה של יאנה בסמטה בתל אביב״ פתאום רציתי למות!!! כל הקטע של הנשיקה עם מייקל כבר לא גרם לי להיות שמחה יותר!!! יאנה הייתה היחידה שהבינה אותי, שידעה איך אני מרגישה.. וכשהחבר הקודם שלי דניאל נפרד ממני היא הייתה היחידה שניחמה אותי ועזרה לי לסמוך שוב על אנשים.. ופתאום היא מתה!!! עניתי לאמא שלי ״זה לא יכול להיות.. לא יכול להיות פשוט!!!״ וצעקתי בזמן שבכיתי ״למה?! למה היא מתה? מי הרג אותה?״ אמא שלי חיבקה אותי חזק וכל האיפור כבר ירד לי מהעיניים ונמרח לה על החולצה היא אמרה לי ״לא יודעת מאיה… השוטרים חוקרים את כולם והם רוצים לחקור גם אותך.. הם עכשיו במסיבה מסלקים את כל הילדים מהבית של מייקל ומביאים אותו את ההורים שלו ואת נעה גם..״ ניגבתי את העיניים בטישו שהביאו לי ואמרתי לאמא שלי ״אותי?! למה אותי?!!! הם חושבים שאני רצחתי אותה?!! אז ממש לא.. שתדעי לך שאני הייתי במסיבה כמו כולם ובכלל אני זאת שחיפשתי אותה והודעתי לכם שהיא נעלמה!!״ אמא שלי הסתכלה עליי במבט מוזר ״ברור שזו לא את, הם פשוט רוצים לחקור אותך כי את החברה הכי טובה שלה ואת גם זאת שראית אותה אחרונה..״ הפסקתי לבכות ואמרתי ״טוב, אני מוכנה להיכנס לחקירה..״ אמא שלי הסתכלה בי ושחררה את החיבוק שוטר אחד הוביל אותי לחדר קטן שהיה בתחנה. אחרי כמה דקות של חקירה שמעתי מתוך המכשיר קשר של השוטר ״אבי, מייקל ההורים שלו והשנייה כאן להכניס אותם?״ השוטר אמר לי ״חכי פה רגע ואל תזוזי!״ הוא יצא מהחדר ונשארתי לבד אחרי כמה דקות נכנסו לחדר מייקל נעה ועוד שני אנשים שלא הכרתי הם היו כנראה ההורים של מייקל. כשהם נכנסו אז השוטר אמר להם לשבת אבל בגללי לא היה מקום לנעה ואז השוטר אמר ״מאיה את יכולה ללכת עכשיו. ותודה״ אמרתי לו בשקט ״אני רוצה להישאר…״ נעה שמעה אותי ופתאום היא התערבה ואמרה ״נו תצאי מכאן עלובה אחת! תצאיי !!״ אמרתי ״לא רוצה לצאת!״ נעה אמרה למייקל ״מייקל תגיד לה לצאת נווו!״ מייקל אמר ״זה בסדר בשבילי שהיא תישאר. באמת״ והסתכל עליי הרגשתי כל כך מטומטת באותו רגע אבל זה מתוק שהוא לפחות מנסה.. אם הוא היה ממש בקטע שלי הוא כבר היה נפרד מהחברה שלו הפרחה הסתומה הזאת שלו.. אבל כנראה שכל בן צריך מוניטין.. וגם מייקל.. פתאום נעה אמרה ״בסדר.. אבל לפחות שתקום לי מהכיסא״ ודחפה אותי קצת כשאף אחד לא ראה אני נעמדתי כמעט נפלתי ונעה ישבה בכיסא שאני ישבתי בו מקודם. פתאום אמרתי ״במחשבה שנייה אני מעדיפה לחכות בחוץ״ ויצאתי מהחדר לפני שיצאתי ראיתי את נעה סוג של מחייכת סוג של כועסת.. חיכיתי כמה דקות עם אמא של יאנה ואמא שלי עד שלבסוף הם יצאו. בלי להגיד מילה חזרנו הביתה כולנו בשתי מוניות. במונית אחת- אני, מייקל, וההורים שלו ובמונית השניה- נעה אמא שלי ואמא של יאנה. שמחתי שהייתי ביחד עם מייקל באותה המונית אבל יותר שמחתי שנעה לא היתה איתנו.. כשהגענו לבית שלי והיינו צריכים להיפרד כדי שמייקל וההורים שלו יגיעו לבית שלהם, אז כשההורים שלו היו במונית ואני הייתי בחוץ הוא גם יצא החוצה לשנייה והביט בעיניים שלי ואמר לי ״סליחה מאיה .. אני אוהב אותך.. אני באמת אוהב אותך..״