סיפור על ילדה. (בבקשה תקראו ותגיבו)

ילדה שרצתה לעשות דיאטה להיות רזה , והחברות שלה אמרו לה כמה את אוכלת איזה שמנה את , ואז התחילה הדיאטה היא עשתה ריצות והליכות היא אכלה בקיץ פרי מנגו ומלפפון כשנגמר הקיץ כבר לא היה מנגו, אז היא בקושי אכלה , כל מה שהיא רצתה זה להיות רזה, אמרתי לה שהיא לא צריכה דיאטה תעשי מה שטוב לך ולא מה שטוב לאחרים , אז היא ענתה לי שהיא בכלל לא אוהבת איך שהיא ניראת והיא רוצה להשתנות, אמרתי לה את רזית יפה על תמשיכי , והיא אמה לי שאם היא תאכל פחמימות וכל הדברים האלה היא תחזור להיות שמנה, לא היה לי מה להגיד לה מה אפשר להגיד לילדה שהיא לא אוהבת את המראה שלך וגם שהיא פוחדת להשמין,
אחרי כמה חודשים לא ראיתי אותה יותר ואז אמא שלי פגשה במכולת את סבתא שלה , אמא שלי שאלה את סבתא שלי איפה דנה (שם בדוי) הרבה זמן לא ראיתי אותה, סבתא שלה ענתה לה שהיא בתל השומר משהו כזה, אמא שלי אומרת מה , סבתא שלה אומרת היא ניסתה לעשות דיאטה וזה הוביל לאנורקסיה, כשאמא שלי סיפרה לי את זה בכיתי כי זאת חברה טובה שלי , ולא ידעתי מה הילדות האלה שאמרו לה שהיא שמנה וכל זה, אם ההייתי ודעת ההייתי קורעת אותם במכות , הרגשתי אשמה למרות שניסיתי להגיד לה שתפסיק , אבל עדיין יש לי תחושה שאני אשמה אולי יכולתי להגיד לה עוד דברים , ובאמת היא חברה הכי טובה שלי אנחנו ההיינו כמו אחיות , באותו רגע אמרתי לאמא שלי אמא בואי ניסע לתל השומר בבקשה, אמא שלי אמרה שזה רחוק אנחנו גרים בצפון ותל השומר נמצא במרכז, אמא בבקשה התחלתי לבכות לה, אז היא ביקשה מאבא שלי שייקח אותי לתל השומר הוא לא היסכים. ואחרי כמה ימים אמא שלי שמעה שדנה (שם בדוי) כבר לא יכולה ללכת.
אז אני רוצה להעביר מסר זה מתחיל בראש ונגמר בגוף , אתם צריכים לאהוב את הגוף שלכם כמו שהוא ואני מקווה שדנה תיהיה בסדר