You and I, no, just no

אני יושבת וכותבת,
מכתב קטן רק בשבילך.
שלא תגיד שככה נטשתי,
שלא הייתי שווה איתך.
אבל כבר אין לי מה לומר,
אתה גמרת על הכל,
וכל מה שהיה לי,
נשאר מאחור, שקע בחול.

ואתה עוד מתלונן לי,
שאני אכזבתי, שבגדתי.
ואז אתה אומר לי,
אחרי כל מה שעברנו אין לך מילים?
אני יודעת שאתה רוצה לחזור אך זה לא יקרה,
אני לא חוזרת על דברים שעשיתי.

ומה כבר נותר לי?
נותר לומר, להשתמש,
ומה כבר היה לי?
רק אותך, אותך.
הפגת את בדידותי אך שברת את ליבי,
ואני לא חוזרת יותר,
עדיף לי ללכת.
להתרחק ממך.

מוחי משתגע.
רצונות שונים.
פנייך מבלבלות אותי כל פעם,
מעלים זיכרונות ישנים…
והוא משתגע..
והוא משתגע..
אני רק רוצה לשכוח אותך,
אותך…

אתה אמרת שבכית,
שזה היה לך קשה,
אתה חשבת שזה ישנה משהו, אך זה כמו שזה…

מוחי משתגע.
רצונות שונים.
פנייך מבלבלות אותי כל פעם,
מעלים זיכרונות ישנים…
והוא משתגע..
והוא משתגע..
אני רק רוצה לשכוח אותך,
אותך…

ורק רציתי להשתחרר ממך,
מההרגשה זאת של להיות לידך, איתך,
רציתי רק לטובתי,
כי אתה מזמן עזבת אותי,
שיקרת.
נטשת אותי לבד.
נטשת אותי שם.
אני ואתה…
אתה ואני…
לא, פשוט לא.