אף פעם לא חשבתי שאתאהב ככה במישהו – סיפור על וואן דיירקשן – פרק 3

האיש התקרב אליי ואמר…
——————————————————————————————–
"מה לא אהבת את הפעמים הקודמות?"
לא רציתי להראות שפחדתי, אבל הראתי את זה. הוא תפס אותי והצמיד את הרובה שלו לראש שלי ואמר "את מוכנה לבוא ולעשות את זה שוב? או שאת מעדיפה שאני יירה בך? או שאני יירה בו?" הוא אמר וכיוון את האקדח על ליאם. השתחררתי ממנו בכוח, נתתי לו מרפק בביצים, הוא התקפל מכאבים, זה היה קורע! "מורן בואי" אמרתי לה ושתינו ניסינו לבדוק מה קורה עם ליאם, הוא לא מגיב. האיש בנתים מתקרב אליי, אומר "נו את מוכנה?" ומכוון את האקדח אליי. "אני מעדיפה לעשות עוד פעם" אמרתי עם מלוא הביטחון שלי. הוא התקדם, תפס אותי וכיוון את האקדח על הראש שלי. הלכנו לחדר, שוב הגיע האיש ממקודם ושוב אנס אותי, לא רציתי לצרוח, רק רציתי שזה ייגמר!

~מנקודת המבט של מורן~
הוא תפס אותה, כיוון את האקדח על הראש שלה והם הלכו. ניסיתי לבדוק מה קורה עם ליאם, הוא לא מגיב! מישהו נכנס בדלת "אההההההההההההההההה" צרחתי ואז הבנתי שזה נייל, הארי וזאין. הארי אמר "מה קרה לו?" נייל אמר "איפה עדי?" זאין אמר "למה יש לו פנס בעיין?" אני אמרתי: "מישהו עם רובה רדף אחריי, נכנסתי לפה וחסמתי לו את הכניסה, ליאם שאל אותי מה קרה, אמרתי לו שזה מי שרצח את חבר שלי לפני שנתיים, הוא הציץ בדלת, פתח אותה, נתן לו אגרוף לפנים, הם הלכו מכות, ליאם התעלף ואז האיש בא אלינו ואיים עליה שאם היא לא תבוא לעשות משהו שוב הוא יירה בה או בה והיא הלכה.."
זאין אמר: "מה עוד פעם אונסים אותה, פעם הבאה אני יהיה כאן במקום ליאם! אני יותר חתיך.."
הארי אמר: "אנסו אותה?"
זאין "אופסי…."
נייל "במילא היא הייתה מספרת לו אז זה לא משנה!"
הארי "למה היא לא רצת לספר לי?"
זאין "זה לא שהיא לא רצתה.. היא רק לא רצת שכולם יידעו.."
נייל "היא לא רצת לספר וזהו! מה הבעיה? הארי תתמודד עם זה שהיא לא רוצה שתדע את זה!"
הארי "נייל אני ייתן לך בוקס!"
נייל "נראה אותך!"
הארי כיוון את היד שלו עם בוקס לנייל ופתאום זאין צועק "הארי, נייל! ליאם מתעורר!
"איפה עדי?" הוא מיד צעק
אמרתי "היא הלכה עם האיש שהיה פה.. אבל אתה שואל קודם עליה ולא שמת לב שאתה מדמם מהשפה?" ליאם אמר "לא ממש אכפת לי מזה, העיקר שאני יעצור אותו! פעם קודמת חשבתי שהיא מתה!" ואז צעק "איפה היא?" ופתאום התחיל לבכות..

~מנקודת המבט של נייל~
הוא צעק "איפה היא?" והתחיל לבכות.. הוצאתי את כולם מהחדר, אמרתי לליאם שינסה לישון, הוא הוריד חולצה ומכנסיים ונשאר עם הבוקסר השחורים שלו. הוא נכנס למיטה הזוגית, והתכסה בסמיכת החורף העבה בפעם הראשונה שלו בקיץ! יצאתי וראיתי את האיש שבגללו אנסו את עדי יוצא מאיזה חדר עם עוד מישהו אבל אותו לא זיהיתי.. אחרי שכבר לא הייתי בטווח הראיה שלהם, נכנסתי לחדר. "אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה" עדי צרחה את הצרחה של החיים שלה שהייתה מתחת לשמיכה עם הבגדים שלה.. "מה את עושה פה?" "הוא אנס אותי פה" "הוא שהיה עם הרובה?" "לא, זה היה מישהו אחר.." "טוב בואי מהר!" אמרתי לה וחזרנו לחדר של הבנים "למה אתה לוקח אותי לשם?" "ליאם מרגיש רע, הוא צריך קצת זמן להיות עם עצמו לבד.." נכנסנו כולם רצו לחבק אותה, חוץ מהארי שאמר "נייל אני שונא אותך" ונכנס לשירותים.

~מנקודת המבט של עדי~
נכנסנו, כולם רצו וחיבקו אותי חוץ מהארי שאמר "נייל אני שונא אותך" ונכנס לשירותים. "מה יש לו?" שאלתי. נייל אמר "כלום עזבי, לכי לישון קצת את צריכה את זה.." הלכנו לחדר שלי, נייל יצא, שמתי פיג'מה ונשכבתי ליד ליאם וחיבקתי אותו כי הרגשתי שהייתי צריכה תמיכה ונייל אמר לי שאני צריכה לישון.. ניסיתי לישון, לא ממש הצלחתי.

~בוקר, נקודת המבט של ליאם~
התעוררתי, שמתי לב שעדי הייתה מעליי, מחבקת אותי חזק חזק, המון דמעות, אבל המון המון דמעות יוצאות לה מהעיניים, היא צועקת "די! תעצור!" ואז היא גם צורחת "הציילוווווווווו" הייתי חייב להעיר אותה מהסיוט שלה! אני חייב! "עדי?" היא לא עונה וצורחת עוד יותר חזק, אני לא יכול יותר! זה שובר לי את הלב! "עדי תתעוררי!" היא לא מתעוררת, אני מזיז אותה, מנער אותה, היא מתחילה לפתוח עניים ולהגיד "ליאם תודה עזרת לי!" היא חיבקה אותי, צמרמורת עברה לי בכל הגוף. "ליאם אני אוהבת אותך" היא אמרה ואני החזרתי לה "אני גם אוהב אותך" ונישקתי אותה על השפתיים, נשיקה עדינה.. הייתי צריך להתנתק מהנשיקה אבל לא יכולתי! זה היה פשוט מושלם! היא עשתה את זה מושלם, היא לא התנתקה מהנשיקה, להפך- ניסיתי להכניס את לשוני ולהעמיק את הנשיקה והיא פשוט נתנה לי בלי כל מלחמה או משהו אחר.. הייתי בעולם אחר, הבטן שלי התהפכה, ותחושה חמימה עטפה את פי, כמעט התנתקתי ומיד מאינסטינק שלא הבנתי מאיפה יש לה את זה, היא תפסה את צאוורי, מעמיקה את הנשיקה עוד יותר, מסתובבת ובסוף יוצא שהיא נמצאת מעליי, מנשקת אותי חזק יותר מאי פעם.. "אוויר" התנתקנו שנינו, מתנשפים ומחייכים ומיד ללא כל שניה מבוזבזת, הצמדנו את שפתינו לעוד נשיקה יותר מדהימה מהקודמת, שחכתי מלואי, מהארי, מזאין ונייל שכלכך רצו להיות במקומי עכשיו, הרגשתי כאילו רק אני ועדי, שנינו לבד בעולם, רציתי שהשניה הזאת תיעצר ונמשיך ככה עד אין סוף! חיבקתי אותה, שהידיים שלי עוטפות את גבה, היא לא לובשת חזייה, הרגשתי את זה, זה רק גרם לי לרצות אותה עוד! אבל משהו חייב להרוס לא?
הדלת נפתחה, ושם עמד/ה לא אחר מ…….