החבר של הבן דוד שלי סיפור עם 1D ! פרק 31 !!

עייני נפתחו לרווחה והצחוק המתגלגל והרם לא איחר לבוא גם הוא. "אולי תפסיקי לצחוק ותבואי לתת לי יד?" שאל הארי, פקחתי תא עייני אשר דמעות אחדות של צחוק עיטרו אותן. "טוב טוב." מלמלתי.
אך אבוי! מה שהארי הולל לי, ברגע שהייתי קורבה מספיק, הוא משך אותי אליו, חיבק אותי חזק אליו עד שהרגשתי את פעימות ליבו ומשך אותי למים, פקחתי את עייני במים, והוצאתי מהם את ראשי במהרה, "משוגע!" צרחתי. "משוגע שאת אוהבת…" הוא מלמל ונישק אותי בעדינות ונעימות, לאט לאט לשונו חדרה לתוך פי וסקרה כל פינה ופינה בתוכו. "אני…מאוהב.." הוא מלמל בעודו מנשק אותי, "בעצמי!" הוא אמר לבסוף. "טוב לדעת, כי אני חייבת להגיד לך משהו." אמרתי בשיא הרצינות. "מה קרה?" פניו עטו הבאה מודאגת מעט, "שאני מאוהבת בלואי." אמרתי והשפלתי את מבטי, מבטו השתנה מיד לבלבול משולב בעצב עמוק, "א-את מ-מה?" הוא גמגם, "מאוהבת בלואי…" אמרתי וראיתי טיפה מלוחה נוחתת על מי האגם המתוקים. הרמתי מעט את מבטי להארי, פניו היו שטופי דמעות. התחלתי לצחוק, הצחוק המתגלגל שלי פרץ החוצה, "מ-מה כל כך מצחיק?" הוא שאל מנגב את הדמעות, "אני שחקנית אדיוט!" צעקתי והמשכתי לצחוק, לרגע אחד פניו החליפו את הבעתם מבלבול, לכעס, לצחוק והקלה ניכרת ביותר. "הבהלת אותי משוגעת!" הוא צרח, "אתה בכית תינוק!" אמרתי, "את פשוט מרושעת!" הוא צעק, "אוף פשוט תהיה בשקט!" אמרתי והסתכלתי על האור האדמדם שהשמש שהאירה לאחר ששקעה בים. "את תהיה חייבת להשקיט אותי." הוא אמר בקול מתגרה, משכתי בכתפי וקפצתי עליו, לא מתייחסת לזה ש'חולצת' הבטן שלי נרטבה לגמרי והיא ספוגת מים, זאת לא בדיוק חולצה…יותר כמו חזיית סטרלפס. הסתכלתי על פניו, "את לא רוצה להשתיק אותי?" הוא מלמל, מביט בעייני הירוקות, "אתה רוצה שאני אשתיק אותך?" שאלתי רגליו כרוכות סביב גופו כך שאני יותר גבוהה ממנו. "מאוד…" הוא לחש. הנחתי את שפתיי על שפתיו היפות והמפתות. לאט לאט פתחתי את פי, א לא נתתי לו להכניס את לשונו פי, סגרתי את פי שוב והתנתקתי ממנו, "למה את כל כך מפתה?" הוא לחש, כנראה בטעות כי אחר כך הוא הסמיק כששמע את דבריו. "למה, אתה רוצה שאני אפסיק?" "לעולם לא.." הוא אמר ורפרף על שפתיי. "אז אני לא אפסיק." אמרתי וטמנתי את ראשי בין ראשו לכתפו החסונה והשרירית.
"אני מת עליך." הוא אמר, "גם אני עליך," אמרתי, "אהובי.". הארי חייך, אך לאחר כמה שניות התעטש, "הכל בסדר?" שאלתי, הוא התעטש שוב והשתעל טיפה, "בוא." אמרתי ויצאנו מהמים משולבי ידיים. "אני אנהג." אמרתי לפני שהוא הספיק לפתוח את פיו. נכנסתי למושב הנהג ונסענו לבית שלו מהר. "בוא." אמרתי ונעלתי את המכונית השחורה שלו. "מאי –" הוא אמר והשתעל שוב, "אני בסדר, באמת" הוא אמר, הסתכלתי בעיניו שנצצו מעט, נאנחתי ומשכתי בידו לעבר החדר שלו. הוא בא להתיישב על המיטה אך עצרתי בעדו. "מה, למה אני לא יכולה לשבת?" הוא שאל בקול חלוש, "כי אתה רטוב." אמרתי וגררתי אותו לחדר האמבטיה, הסתובבתי אליו וחיוך מאושר התנוסס על שפתיו. "על מה אתה…" התחלית אך הבנתי על מה הוא חושב, "חד פעמי." מלמלתי, "את באמת רוצה…להתקלח איתי?" הוא שאל, מתפלא מעט מהצעד הנועז שלי, "עם הלבשה תחתונה." אמרתי ונשקתי ללחיו של הארי, "יש לך בכלל משהו מתחת ל-חולצה הזאת?" הוא שאל, "תתפלא." השבתי והורדתי אותה. ראיתי את החיוך של הארי למראה חזית התחרה השחורה שלי, "איזו מידה את?" הוא שאל, "95c" מלמלתי, "מה?" הוא שאל, עיניו כמעט יוצאות מחוריהן, נאנחתי ונשקתי לשפתיו, "אני יכולה להתקלח לבד עם אתה רוצה." אמרתי, "מה, לא! ברור שלא." הוא אמר להוריד את חולצתו, נשכתי את שפתי התחתונה למראה הקוביות שלו, "שלא יתקע לך המבט." הוא אמר והעביר את ידיו על גבי החשוף. גלגלתי את עייני והורדתי את מכנס הסקיני שלי. "שלא יתקע לך המבט." אמרתי כשראיתי איך עיניו של הארי עוברות על גופי שוב ושוב. "מה לעושת שיש לך גוף של דוגמנית אותה לחש בעוד אני פותחת את זרם המים, "כי אני באמת דוגמנית." אמרתי מצחקקת ונשקתי לו על האף, "רק על האף?" הוא ילל, "אתה חולה…" לחשתי לאוזנו, "באהבה, "הוא אמר וחייך בעוד המים החמים מרטיבים את גופו שהיה לבוש בבוקסר צמוד בלבד, "מה אתה עושה?" צעקתי כשהוא לקח לי את שפורפרת, (אין לי מושג איך קוראים לזה..-הערת הכותבת) "חשבתי שאת אוהבת מים." הוא אומר בעוד המים מתיזים עלי ואדים עולים בכל מקום.