מה אני?-פרק חמשה עשר
כול מסע מתחיל בצעד אחד,
חשבתי במרירות,
אני כרגע רציתי מרתון
אז מעניין כhצד המxע שלי יסתיים
חשבתי וכמעט פרצתי בצחוק מריר
אני מניחה שכול הנערים פה היו קוראים לי מטורפת,
מכוון שמי צוחק במרירות כאשר הוא ניצח במדורה?
אני מניחה שאיש לא הבין מה קרה כי האנשים
הם לא הבינו איך לאזעזל הנערה החדשה ניצחה
ומה היא בכלל?
אני מניחה שבבלבול הנוכחי הייתי מצליחה לברוח
בלי שמישהו ישים לב אך לפני שהספקתי לברוח
אימי הביולוגית קפצה עליי בחיבוק
"את חונקת אותי" אמרתי לה "מצטערת אני פשוט
כול כך גאה בך!" אמרה ושיחררה מעט מאחיזתה
"עכשיו אם לא אכפת לכם, אני אלך לנוח,
אני מרגישה כאילו פגע בי משאית"אמרתי לאימי
ולחברותיי והשארתי אותן שם, האמת שהרגשתי מדהים,
הרגשתי כאילו אני יכולה לעשות כול דבר שארצה .
אך ידעתי כי אין לי רצון שמישהו ימצא אותי
אז נכנסתי אל תוך היער בפעם השניה באותו היום
"תגידי יש לך בעיות עם דרכים מסומנות?"
שאל אותי הנער בעל העיניים הכחולות
"כן, יש לי בעיה עם כול דבר שיגרתי
ומשעמם" עניתי לו בתגובה"שמעתי שניצחת במדורה"
אמר אליי"מי אם לא אני ינצח?" שאלתי אותו בהרמת גבה
"טו שיי" אמר בחיוך שלא חושף שיניים, אך כן חושף
זוג גומות מדהימות, "חיוך חמוד" זרתי לעברו
כאשר עקפתי אותו "לאן את הולכת?" שאל אותי
"לא יודעת, לאנשהו"עניתי לו ופניתי במהירות
ןלפני שקלטתי מה קרה החלקתי על ענף וידי השמאלית נגע
בעץ, תוך שניות העץ כבר היה בתהליכי ריקבון
"מה קרה?" שאל בתדהמה "זאת הקללה שלי"
עניתי לו, למרות שבעצם לא הייתה לי ממש
מושג מה קרה כרגע, אך הבנתי שהכיתוב על ידי היה בעצם
הזהרה למה שיקרה כאשר אגע עם ידי בדברים
והחלטתי לעשות ניסוי, נגעתי בעץ עם האצבע שלי
אך דבר לא קרה ניסיתי עם כול כף ידי הימנית
והעץ חזר לחייו, הבנתי כי בשביל שהקסם יעבוד
זאת הייתה צריכה להיות נגיע פחות או יותר מכוונת
"את יודעת עד כמה הכישרון שלך נדיר?" שאל אותי
"תן לי לנחש מעולם לא נראה" אמרתי לו "נכון"
לחש בהתפעלות
תגובות (4)
המשךך
מהמממם המשךךךךך!!!!
חחחח
תמשיכיי