נ.ב.ש.מ…עונה שניה פרק 31(עם וואן דירקשן)

פרק 31
~נקודת מבט קורל~
סוףסוף התחלנו להיכנס לגקוזי…במשך שעה אני מנסה לגרום לזאיין להיכנס אבל הוא לא הפסיק לנשק אותי,זה היה ממש חמוד שלא היה אכפת לו שחצי מהפנים שלו היו צבועות באדום כי החלטתי להשים אודם שהוא לא עמיד כי לא מצאתי את העמיד בבית….
בהתחלה הכנסתי את קצה כף הרגל שלי…
"יואו איזה כיייייף"אמרתי מכניסה לאטלאט את כל רגלי ולאחר מכן את כל הגוף….
"זה חם מידי יא לא נורמלית"זאיין צווח כשהוא מוציא את רגלו במהירות מהמים…
"חחחח תיכנס באיטיות"אמרתי לו והושטתי לו את ידי,הוא תפס בה וניכנס למים לאט עד שכל גופו תבל במים החמים והסתגל אליהם….
אני יודעת שזאיין רגיל לרמת חיים הזאת,כי בכל זאת הוא מהלהקה הכי מפורסמת בעולם אבל רציתי לעשות משהו בלי שנפחד שיתפסו אותנו פאפרצי,וגם שקצת ננוח ונהנה ביחד כי אני לט יראה אותו יותר מחודש,פאקינג יותר משלושים יום…
ואני ניראלי פעם ראשונה בחיי יקנא לגבר,עם כל המעריצות שנדבקות לו לחיים אפשר שלא?!
~נקודת מבט זאיין~
"סוףסוף"קורל אמרה בחיוך
"לא נורא,עכשיו בואי לפה"אמרתי ומשכתי בידה אילי
"כן זאיין כן"אמרה בגיחוך
"באלךך לשתוק רגע"אמרתי ונשקתי לה בשפתים נשיקה קצרה,הסתכלתי רגע על השפתיים שלה והיא על שלי ואז מחצתי את שפתי בשפתייה….
המים החמימים עתפו אותנו,יד אחת תפסה במותנה והשניה ליטפה את גבה,יד אחת שלה אחזה בשערות ראשי ויד שניה הייתה מונחת על החזה שלי…
הרמתי אותה תוך כדי הנשיקה והנחתי אותה על דפנות הגקוזי והמשכתי לנשק אותה,זאת הייתה נשיקה תשוקתית…
רגליה עתפו את מותני,זו הייתה אחת הנשיקות הכי טובות שלנו עד היום…והיו הרבה;)
לאחר חמש דקות התנתקנו בגלל הצורך הדפוק הזה לנשום…
'וואו'חשבתי
"לנשק את יודעת…."מלמלתי
"תודה גם אתה"היא אמרה ברכות וחזרה לתוך הגקוזי…
התיישבתי בגקוזי,תפסתי המותנייה ומשכתי אותה לשבת עליי ואת ידי עתפתי סביב גופה ונתתי לה נשיקה רטובה בעורף…
התחלנו לדבר על סאי ועל מה שהיא הולכת לעשות שמה…
לפתע היה דפיקות בדלת….
אלא היו המסזיסטים,אחרי הטיפול שלהם הגב שלי היה כלכך משוחרר שנישבעתי שאני הולך לעשות את זה פעם בשבוע…
"בואי לסאונהה"אמרתי לקורל ומשכתי בידה
"ניאלךךך קיץ עכשיו ועוד להיכנס לסאונה?!אני ימות שם"היא אמרה
"נונונו חמש דקות"אמרתי
"לא"היא אמרה בהחלטיות עם חיוך קטןן
"למה את מחייכת?"שאלתי
"סתם"אמרה והחיוך התמים הפך לחיוך ממזרי
"נוווו למה את מחייכת"שאלתי אותהה בחוסר סבלנות ומשכתי אותה צמוד אילי
"כיי אני שמחה"היא אמרה
"למה את שמחה?"שאלתי
"כי חשבתי שלא תאהב את זה,כי אתה רגיל לכל הפינוקים האלא,
ושלא תהיה מבסוט מזה,אבל זה ניראה שאתה נהנה אז אני שמחה"היא אמרה בחיוךך ושמה את ידייה מסביב צווארי תפסתי בידיה והדבקתי לה נשיקה בשפתיים…
"כל דבר שאת עושה איתי אני נהנה מימנו גם אם זה סתם ללכת איתך יד ביד,תכניסי את זה טובטוב לראש"אמרתי והיא הסמיקה כהוגן
"יפהלך אדוםם"אמרתי בחיוך וליטפתי את לחייה
"אוליי תשתוק"היא אמרה והריצה גבה
"תגרמי לי"אמרתי במזריות
"אוקי תעצום עיניים"אמרה
"אוקי"אמרתי ועצמתי את עיניי
~נקודת מבט קורל~
הוא עצם את עינייו,איזה תמים הוא!
"רגעעע תפתח ת'פה"אמרתי והחטפתי תפוח די קטן מהסלסילת פירות…
הוא לתח את פיו והכנסתי לא את התפוח….
"חחחחחחחחחחיחייחחחחחחחח מתאים לך חזיר"התחלתי לצחוק בלי הפסקה עד כדי כך שלא היה לי אוויר
הוא פקח את עינייו ונעשה אדום!
אני המשכתי לצחוק,הוא הוציא במהירות את התפוח והיה לו פרצוץ די עצבני
"מה קרה?לא אמרת לי שאני ישתיק אותך?"שאלתי בציניות וכבר לא היה לי אוויר מרוב צחוק!
הוא התחיל ללכת לכיווני,הוא די הבהיל אותי…
"זאיין מה ישלך?!"שאלתי אותו בזמן שאני צועדת אחורה,הוא לא ענה ןהמשיך ללכת לכיווני…
זה המשיך עד שהרגשתי את הגב שלי נוגע בקיר…
הוא הניח את ידיו על הקיר,כל יד בצעד אחר מגופי…
פניו התקרבו אילי והרגשתי את נשימותיו
"זאייייין תפסיק מה ישלך?!תענה לי"התעצבנתי עליו
"איך את לוקחת את הכל ברצינות"הוא פיתאום חייך חיוך כובש שהראה את שיניו הישרות,הביט בעיניי והדביק את שפתיו לשפתי תוך כדי שחייכתי גם אני….
שפתינו ולשונינו זזו בתיאום כלכך מושלם,התנשקנו איזה רבע שעה עד שהוא התנתק ממני…
"תודה….על כל מה שעשית עבורי"הוא אמר וחיבק אותי חזק…
ידיו השריריות עתפו את גופי והרגשתי כלכך מאושרת,זהו מחר אני יראה אותו פעם אחרונה ואז אני לא יראה אותו יותר מחודש…
"זאיין"מלמלתי
"מה יפהשלי"הוא אמר ועדייין חיבק אותי
"מחר ניתראה פעם אחרונה וא אני יטוס"אמרתי בעצב
"אל תהיי עצובה ננצל את היום הזה כמו שצריךך,אעהה ורוצה לבוא איתי מחר למסיבה?"הוא שאל
"כן חיימשלי"אמרתי ונישקתי אותו נשיקה רכה בשפתיים
"אוהב אותך"הוא אמר ונישק אותי שוב….
****
הגעתי הביתה וזאיין נסע לביתו,זה יום שאני לא ישכח ההורים שלי עדיין לא חזרו מהעבודה שלהם כרגיל…
סאי הכין לי ארוחת ערב והלכתי לישון כשליפני שנתי רק עירערתי עלי ועל זאיין…
לט יודעת למה אבל יש לי תחושה מוזרה כזאתי…אני מקווה שאני טועה!