Wings
אתם קולטים היה לי היום בשיעור אחרון חשבון ואני נשעתי עם הפינם על היד
והנער שישב לפני רצה לבקש עיפרון אבל הוא הסתבך ברגליים של הכיסה ונפל,
מהצד זה נראה כאילו הוא כורע ברך והפנים שלנו היו די קרובות
ואני התחלתי לצחוק כמו אני לא יודעת מה

מה אני?-פרק ארבעה עשר

Wings 31/05/2013 692 צפיות 2 תגובות
אתם קולטים היה לי היום בשיעור אחרון חשבון ואני נשעתי עם הפינם על היד
והנער שישב לפני רצה לבקש עיפרון אבל הוא הסתבך ברגליים של הכיסה ונפל,
מהצד זה נראה כאילו הוא כורע ברך והפנים שלנו היו די קרובות
ואני התחלתי לצחוק כמו אני לא יודעת מה

"אתם מחפשים אותי?" שאלתי את חבריי
כאשר יצאתי מן היער"איפה היית?"
שאלה אן "אנחנו נאחר למדורה"
אמרו לי "ולמה לא הלכת בלעדיי פשוט?"
שאלתי באדישות שאיפיינה אותי,
הצלחיתי להתרחק ממנה עד עכשיו,
אבל עכשיו היא באה לדרוש את חזקתה עליי שוב
"המדורה, היא סדרת תחריות .
שבו נבחר נציג מכול ביתן ואת הנציגה שלנו"
הסבירה סופי "אבל אין לי סיכוי ליד אנשי הזאת
והערפדים!" עניתי במחאה משועממת,
כאילו הקרב אבוד מראש ואני סתם מבזבזת אוויר
"אין מה לעשות"אמרה אליי,
"טוב, אני מניחה שאנחנו צריכים לזוז, תובילו"
אמרתי לאן וסופי, והתחלנו ללכת לא עברו חמש דקות עד אשר
הגענו אל הצטדיון ענק "איך, לא ראיתי את זה קודם?"
אמרתי בתמיה"אף אחד לא רואה את זה עד אשר מגיע
זמן למדורה" אמרה סופי "מה שתגידו"
אמרתי להם ונכנסנו פנימה "כמה זמן יש לי עד שהמרוץ מתחיל?"
שאלתי אותן "עשר דקות" אמרה סופי "יופי, תחכו לי כן אני עוד מעט אגיע"
אמרתי להן ורצתי אל הביתן שלנו אשר למרבה האירוניה
עמד ממש מחוץ להצטדיון הלכתי מהר ועליתי לחדרי
פתחתי את המזוודה שלי ומצאתי מכנסי גינס כהים,
חולצה אדומה קצרת שרוולים , ונעליים שחורות גהוהות
עם ניטים. אין מה לעשות, אם אני עומדת להפסיד,
אני רוצה להפסיד בכבוד
הלכתי חזרה אל האיצטדיון בדיוק כאשר נשמע
"כול משתתפי המרוץ, נא לתפוס את מקומותיכם"
רציתי לחפש את אן וסופי אך הן מצאו אותי קודם
"קדימה את מספר 9!" אמרו לי ואני הלכתי אל עבר קו הסיום
ואל הספרה 9 הייתי מוכנה לוותר כאשר הרמתי את מבטי
וראיתי את אימי המאמצת, והיא הביטה בי במבט המאוכזב שלה
וקול בתוכי לחש:"את טובה יותר מכול בן אנוש, את חזקה יותר מכול איש זאב,
שום ערפד לא יעקוף אותך, ואף אחד לעולם לא יהיה טוב יותר ממך"
הקול היה רך אך עם זאת תקיף הוא היה אפל וממכר,
הקול מילא אותי בכוח וכאשר השריקה נשמע רצתי,
לא מהר במיוחד, אך גם לא לאט, אתם יודעים, מספיק בשביל
לא להגיע אחרונה, אבל לפני שקלטתי מה קרה,
חציתי א תקו הזינוק והסרט האדום היה בידי "ניצחתי?"
שאלתי בחוסר אמון"ניצחתי!" אמרתי והרמתי את הסרט
סופי ואן קפצו עליי בחיבוק "עשית את זה!"הן צעקו
וכאשר נרגענו מעט הן שמו לב למשהו שונה "מה יש לך על יד ימין?"
שאלה אן, הסתכלתי ועל ידי היה מצוייר סימן החיים בעוד על ידי השמאלית
היה מוייר סימן המוות "אלוהים" לחשתי, משהו מתחיל ואיני יכולה לברוח ממנו


תגובות (2)

חח תמשיכי : )

01/06/2013 03:43

תמשיכייייי!!! וכם את מלאכית מאומצת פליז!!!

01/06/2013 04:52
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך