האח הגדול פרק 1 בבקשה תקראו!

——————
"היי.. היי.. את מסתירה לי, שירה." אישה נגעה לי בכתף וראתה את שמי על הגב.
הסתובבתי , אישה די גבוהה אבל עם משקפיים וחצ'קונים שנראתה צעירה חיכתה שאזוז.
" אוי, סליחה לא שמתי לב. אני אזוז ותעמדי לידי." זזתי קצת ימינה.
" אנחנו מתמודד אחד לפני אחרון!" התרגש אסי.
" רק תזכרו, אם מתמודד שלא הצליח להגיע לשלב הסופי, יגלה למישהו על המתמודדים, אנחנו בסוף נגלה ונתבע אותו. אז ראו הוזהרתם!" מה שמו אמר. וואו, אני חייבת כבר לדעת את השם שלו.
"עכשיו, מישהי בשם שירה ,עומדת לעלות." שמעתי את אסי אומר בהתרגשות.
מה? לא יכול להיות שאני אעלה לשלב הבא? מה הם באמת האמינו לזה שאני ענייה? ואם הם יגלו שאני לא ענייה? יתבעו אותי?
הייתי יותר נלחצת מאשר מתרגשת.
"אביטל…. פרץ!" מה שמו אמר.
טוב. הוא קרא את השם שלי. אביטל פרץ. לא רק שהפסדתי חמש מאות שקל, אלא גם אני אהיה באח הגדול הזה שלושה חודשים וחצי?! (לא בטוחה. אני אמרתי שאף פעם לא ראיתי.)
עליתי בלחץ לבמה. ראו שלא הייתי שמחה בכלל.
"אז.. יש לך משהו להגיד?" אסי לחש לי.
"א..אני לא.. לא מעכלת את זה שעליתי! איך זה קרה בכלל? אני לא חושבת שאצליח להגיע עם מיליון ,אגיד את האמת, אבל לפחות אני אחווה סוג של חוויה!" אמרתי בפסיביות יחד עם אופטימיות.
כול הקהל מחאו כפיים. זה היה קצת מרגש.
ירדתי במדרגות והלכתי למלון שליד. המלון המפורסם של תל אביב. שתיירים ואנשים מכול העולם באים אליו! זה היה גם סוג של חוויה ללכת למלון הכי יוקרתי בארץ!( שוב הסופרת: אני בקושי הייתי במלונים בחיים שלי, אז אל תתחילו להגיד שיש מלונים יותר יקרים. חצי מהסיפור שלי זה המצאה.)
הבירכה שהייתה במלון ,הייתה יותר גדולה משלי, האופציות של האוכל היו הרבה יותר מגוונות וטעימות,(סלט, קינוחים ,בשר, גורמה ועוד..)החדרים היו רק בשבילי, מיטות נוחות, ריח נעים, הכול רק שלי.
אבל עדיין ,לא כול כך התרגשתי, כי בכול זאת אני עשירה.
היה מותר לי יום לפני כבר להתקשר ולהזמין את משפחתי לאירוע. לא יכולתי להגיד להוריי, שנכנסתי לתכנית הזאת בלי כוונה ,לכן אחותי תספר להם. זה היה חלק מההתערבות שלנו.
יום לפני, כשהכול מוכן בשביל ללכת לוילה של האח הגדול , התקשרתי לנועם.
"היי." אמרתי בביאוס.
"מה קרה? למה את עצובה? " היא ישר שמעה את קולי המבואס בפלאפון.
"ניצחת בהתערבות." לחשתי.
היה רגע של דממה. לאחר דקה היא שאלה:
"את צוחקת, נכון?" היא נבהלה.
"לא. באמת, ניצחת אני חייבת לך 500 שקל."
"שירה, לא באמת התכוונתי לזה. איך שכנעת אותם בדיוק? בטח עברת על איזה תנאי בהתערבות! לא יכול להיות שהם קיבלו אותך ככה."
"לא. אני נשבעת לך. לא עברתי על שום תנאי. ואם עברתי בכלל לא התכוונתי.
"לא חייכת?"
"לא."
"היית אדישה?"
"כן."
"שיקרת?"
"כן."
"ברחת באמצע?"
"כן."
"אוקי. אני די בשוק עכשיו. ואיך אספר את זה לאימא ואבא?"
"זה העניין. אמרנו שתספרי להם אם תנצחי. ואת תקיימי את התנאי הזה." קצת חייכתי בערמומיות למרות, שזה לא היה מצחיק במיוחד.
"את חייבת להגיד שאת פורשת. את משוגעת? את תהיה בכול הטלוויזיה! יגלו את השקרים שכתבת בקורות החיים שלך! אם יהיה לך מזל רע, אף אחד לא יהיה חבר שלך אחר כך!" שמעו שהיא נלחצה בטירוף.
"תירגעי. אני בטוחה שלא יקרה כלום, אם לא אהיה באמצע של העניינים." ניסיתי להרגיע ללא הצלחה.
"זה הקטע! אחר כך כולם יחשבו שאת יותר מדי ביישנית !"
"טוב די, אני לא הולכת לפרוש כמו איזה פחדנית, זה יותר מביך. והגעתי עד עכשיו. אני עומדת להפסיד בכבוד."
"כן, להפסיד בכבוד, בכך שהיה לך את ההצבעות הכי נמוכות?" הייתי בטוחה שהיא מחייכת עכשיו על המשפט הערמומי הזה.
פשוט ניתקתי. היא סתם מעייפת. אני לא עומדת לברוח. אני נשארת.
פתאום, דפקו לי בדלת.
פתחתי את הדלת, איזה עובד במלון אמר לי:
"יש שינויים. הערב יהיה השידור הראשון של האח. את צריכה להתלבש עכשיו, נאסוף אותך עוד שעה."
הוא אמר לי באדישות ואי-אכפתיות מוחלטת. ואז טרק לי בפנים.
מה? איך אני אתארגן כול כך מהר? אני די מתרגשת, לא ידעתי שזה יקרה כול כך מהר..
————–
תגובות ואמשיך :)