גם המתים יודעים לחיות-פרק 6
~נקודת מבט אם~
״טוב,אנחנו,אה,בערך…״
-שתיקה-
״אתם מה?אתם מה?״
אני לא יכולה לגלות לה,אני לא יכולה פשוט לבוא ולומר לה:׳הי ליה,זוכרת את האח שלך שמת לפני שנתיים,אז אנחנו יוצאים כבר יומיים וחצי ככה ו…את יודעת…׳
אני פשוט לא יכולה…
אם זאת היתה משהיא אחרת אז מילא אבל הקעקוע שלי נתן לי כישרון לראות את העתיד בכוח מלא ואני רואה שהיא תהיה החברה הכי טובה שלי,מה אני אעשה?!?!?!?
טוב,אני פשוט אגיד לה,מגיע לה לדעת,למרות שהיא תכעס מאוד כנראה…
הסתכלתי עליה והיא עלי…
״טוב,אז אחיך הקטן הגיע לפני יומים לכאן ואני לפני שלושה ימים וחצי יום מאז שהוא הגיע אנחנו הפכנו להיות זוג ואנחנו עדין כאלה…״עצמתי את עיני והשפלתי את ראשי,מוכנה לגרוע ביותר,אבל לא לזה…
היא קפצה עלי וחיבקה אותי וצרחה ואמרה ״איזה יופי״״מזל טוב״ודברים דומים ואז היא התיישבה לידי והרימה את ראשי עם ידיה וגרמה לקח שאצטרך להסתכל עליה,עיניה נצצו [כאילו היא בוכה אז העיניים שלה נוצצת] דמעה אחת נפלה לה על הלחי,לקחתי את אצבעי ומחיתי אותה…
״אני אוכל לראות אותו?״תהיתי לרגע,אבל רק לרגע ״בבקשה?״
״טוב,הוא בממילא מגיע לכאן כול יום בבוקר אז לכי לישון ואני האיר אותך כשהוא יגיע…״
היא הנהנה ואני יצאתי מהחדר שלה והלכתי לסלון,ראיתי קצת טלוויזיה ואז החלטתי להתקשר לגיל…
~נקודת מבט גיל~
אני יושבתי על המיטה (שוב) וניסיתי לשלוט על הכוחות שלי (שוב) הכוח שלי זה להזיז דברים רק בכוח המחשבה אבל קיבלתי את הכוח חצוי אז אני צריך להתאמן ולעבוד על הכוח,אני כבר יכול להרים ולהזיז דברים בכוח המחשבה עם הם מאוד קלים או אם הם מאוד קרובים עלי…
התבוננתי בכרית שבקצה החדר ודמיינתי במוחי איך היא עוזבת את כוח המשיכה ומרחפת לה בחלל החדר,קלה כנוצה,ואז דמיינתי איך היא מגיעה עלי,פתחתי את עיני והכרית שטה עלי באויר ו-
איבדתי את הריכוז,הכרית נפלה ״ארררררר״ סיננתי דרך הפה,מי מתקשר בשעות כאלה?
הטלפון די קרוב עלי,לא כמו הכרית שהיתה בקצה החדר הענק הזה אז פשוט גרמתי לו להגיע עלי וחייכתי כשזה הצליח,פתחתי את הטלפון והיה כתוב שם:׳אהבה שלי!!!׳ עניתי עדין בחיוך…
~השיחה,נקודת מבט כללית~
גיל:הי מתוקה,מה קורה?
אם:הכול בסדר מאמי,רציתי לספר לך משהו…
גיל:מה מתוקה?
אם:השותפה שלי לחדר הגיע!!!!!
גיל:וואי,אני מזה שמח בשבילך!!!!
אם:בא לך לבוא לראות אותה…
גיל:ברור,מתי לבוא?
אם:אמממממ,עוד שעה זה טוב?
גיל:כן…
אם:אה,וראיתי שהיא תהיה החברה הכי טוב שלי…
גיל:איזה יופי,איזה כיף לך!!!!
אם:כריס ישן?
-סטופ-
כריס:נמצא ארבע ימים למעלה,החבר הכי טוב של גיל ושותפו לדירה,בגיל של ליה…
-המשך-
גיל:לא,לא נראה לי,למה?
אם:תביא אותו גם…
גיל:אוקי,בי מתוקה
אם:בי מאמי
~כעבור שעה,נקודת מבט ליה~
הרגשתי שמשהו מנער את כתפי ופתחתי את עיני,מולי עמדה אם והיא אמרה:
״הם כאן עוד רבע שעה,תתארגני!!!״
רצתי למקלחת והתקלחתי בחמש דקות,התלבשתי בבגדים רגילים,לא משהו מיוחד,אספתי את השער וה אפרתי ממש אבל ממש מעט,כי אני לא מתה על איפור,אבל בכול זאת לא ראיתי את אח שלי כבר שנתיים,אז נשקיע לכבודו…
בדיוק שסיימתי להתארגן שמעתי דפיקה מלמטה ואחרי זה את אם אומרת:
״הי כריס הי גיל,אני שמחה שבאתם…״
שמעתי צעדים עולים במדרגות ואת אם מדברת אם קולות לא מוכרים,לא הקשבתי ממש לשיחה עד שאם אמרה:
״וזאת שותפתי החדשה לדירה,וחברתי הטובה ליה…״
תגובות (2)
מהמםםםםםםםםם
מהמממממם תמשיכיייי!!!!!