מעולם לא תגיד את האמת מולי פרק 2

פרק 2

"מאריה!" אמר בריק בריצה לכיוונה של מאריה.
"אני מצטער, פשוט אני.." אמר בריק שמאריה עצרה אותו באמצע ואמרה:" במה יש להצטער, זה היה ומה אתה מבייש אותי מול הכיתה. זהו עבר?"
"אני מצטער שגרמתי לך להיות לבד בביתך." אמר בריק.
"אין טעם כבר מישהי איתי, לך, לך לחברה שלך!" שמאריה אמרה את זה בריק לא האמין, הוא הפנה לה עורף וכך גם היא.
"לכי קרצייה וילדה שיתומה ואין לה שכל."
ובאותו רגע כול התלמידים הסתכלו עליהם וצחקו.
שרונה באה לבריק ואמרה:" עזוב אותה אם היא רוצה שתעזוב אותה אז תעשה את זה."
אחרי התיכון מאריה ניכנסה לביתה מותשת ובוכה.
"מאריה אני צריכה להראות לך משהו."
נחמה הדליקה את הטלוויזיה ושם ראו את הוריה מדברים ואומרים:
"נחמה ,אם יקרה לנו משהו תישמרי על הנסיכונת הזאתי בכל מחיר, היא זהב, אנו אוהבים אותה בכל מחיר.
רק תדאגי שהיא לא תהיה עצובה בימיה. אוהבים הוריה של מאריה."
מאריה שמעה את זה התחילה לבכות ולרוץ לחדר.
נחמה נתנה לה כמה שעות בדידות ושהכינה לה אוכל היא באה אליה ואמרה לה:" מאריה בבואי האוכל מוכן, את רוצה לדבר על הנידון."
"אני באה לאכול." מאריה באה אל נחמה ונתנה לה חיבוק אוהב.
הם הלכו לסלון ושם חיכה להם בריק.
"בריק בימינו דופקים!" אמרה נחמה.
"אני באתי להגיד למאריה שאני מצטער מאוד ,שאם היא סלחה לי שתבוא היום בשמונה בערב לאותו מסעדה ששם ראתה אותי מתנשק עם שרונה." ושבריק גמר את השיחה יצא החוצה.
"חכה" אמרה מאריה והמשיכה לאומר:" בוא תישאר איתנו לאכול ואז תלך."
"אין לי בעיה, אבל אמי מחכה לי בבית לעזרה." אמר בריק ויצא מהבית.
"אזלך" אמרה מאריה וישבה בכיסא והתחילה לאכול.
"למה רצית להזמין אותו?" אמרה נחמה למאריה.
"לראות אם הוא באמת מצטער אבל הוא עדין מאוהב בשרונה אז עדיף שהוא ילך."
אמרה מאריה בעצבנות.
"בריק הזה בייש אותי מול כול התלמידים שבתיכון ואמר שא ני חסרת שכל,יתומה,וגם קרצייה."
"אוי" זה ישכח בואי נעשה משהו אחר.
פתאום שרונה הייתה בדלת ואמרה בדרך שנתנה למאריה סתירה:"יהחוצפנית לא מתביישת להזמין חבר של מישהי אחרת ולסעוד איתו ארוחת ערב." ונתנה לה בסוף עוד סתירה.
והלכה לה משם.