רומן אהבה

רותי ישבה עם הוריה ולפתע צלצל הנייד שלה הלו? רותי זה אני !!!! "אודי כיצד אתה יכול לצלצל אלי" ? "עשינו הפסקה בדרך לירושלים ואני מנצל את ההזדמנות לומר לך כמה אני אוהב אותך כמה אני כמהה לך כמה אני רוצה לנשק לך מאמי ביי. הטלפון נסגר.

גב' נבות "רותינקה זה היה הוא" ? "כן אמא'לה" "רותינקה את צריכה לחשוב מה עושים עם הענין הזה" ? "אמא איך את אומרת לי לחשוב מה לעשות עם הענין הזה ??" ראית אותו נכון ? "אבא ואת התאהבתם בו נכון ? נכון ! ואני אוהבת אותו עד לשד עצמותי "אז כיצד אוכל לשכח אותו ? אני כל כך אוהבת אותו" אני רוצה להיות מחובקת על ידו לעדי עד"!!!!!!!!!!!

מר נבות ביקש מרעייתו ורותי שיתמכו בו כי הוא חש מעט עייף והגיע העת לנוח. הן כמובן מיד קמו לקראתו וכל אחת תמכה בו והביאו אותו לחדרו שהיה חדר רק בשבילו ומאד נקי ומצוחצח. תודה! רותי אמר לה אביה " אני לא מסכים עם אמא את לא צריכה להחליט שום החלטה תני לזמן לעשות את שלו ואז כולנו נהיה יותר חכמים.

"בינתיים אל תתיסרי עובדה שגם הוא חש משהו עצום כלפייך ובכל הזדמנות יוצר קשר" לדעתי "עכשיו את צריכה לתמוך בו מרחוק מאמי הוא זקוק לתמיכה שלך לעידוד שלך כשרעייתו כנראה חולה לצערי ' ממש לצערי ובתו ונכדתו כאן והדבר האחרון שהוא רוצה לשמוע כעת זה שאת מנתקת את הקשר". רותי נשיקה לאביה על מיצחו ואמרה "תמיד ידעתי שיש לי אבא מקסים אבל עד כדי כך מקסים ??? שתומך בי בפרשה הזו שנקלעתי אליה זאת לא ידעתי" "אבא'לה – תודה" !!!!!!

גב' נבות אמרה שגם היא מעט עייפה ותנסה לנמנם בכורסא שבחדר ואמרה לרותי "מאמי אולי תלכי הביתה ותנוחי ? לא אמא אני עכשיו נזכרת שיש לי חברה טובה שגרה בבת ים אצור איתה קשר ואם היא פנוייה אשמח להתראות איתה" "יופי נהדר ועוד משהו אל תחזרי שוב לבית החולים היום " תפגשי עם החברה "והיכן תלוני" אל תדאגי בטח לא אלון ברחוב.

המלים של אביה נתנה לה תחושה כל כך טובה היא פשוט נרגעה ממש ככה הוא "עשה סדר בראשה"

היא יצאה מבית החולים ישר לאוטובוס שיקח אותו לבת ים לדירה היפהפייה שניחוחו של האחד והיחיד נמצא שם "כמה אני אוהבת אותך פרופסור אהוד רוזן אלוהים כמה אני משוועת לך כמה אני כמהה לך כי תחבק אותי חזק חזק ותצמיד אותי אליך וכך נישאר לעדי עד" מסכים חחחחחחחחחח ? .

המשך יבוא