כל עולם החיות ב5 דקות

כל עולם החיות ב-5 דקות!
פרק 1
הסוואנה
ביום שני בבוקר כשקמתי משנתי שוב עם חלום על החיה האהובה עלי צפרדע,למען האמת זה החלום הכי טוב שהייה לי אי פעם עד שאמא הכריחה אותי לקום לבית הספר. אוי אני מצטערת, סליחה שלא הצגתי את עצמי אז, שלום קוראים לי הילה דמור ואני גרה בתל אביב והחיה האהובה עלי היא צפרדע.
תמיד חלמתי שתהייה לי אבל אני יודעת בברור שבחיים לא תהיה לי חיה כל שהיא. לדעתי זאת ממש חוצפה אמא אומרת שזאת חיה מגעילה ואבא אומר שאני לא יודעת לטפל בה. אני אומרת לאבא שרק אם תהייה לי את החייה שרציתי אוכל ללמוד לטפל בה. תמיד הם מביטים אחד בשני ולאחר מכן מסתכלים עלי עם תשובה ידועה והיא לא.
ידעתי איך להשיג לי צפרדע.
לקראת הבת מצווה שלי אני מתכננת לנסוע ליערות הגשם ובנוסף יש לי סוד.
אשכנע את סבתי (שאיתה אני נוסעת) לאפשר לי לגדל צפרדע.
סבתא היא אישה מדהימה ואני מאוד אוהבת אותה היא מרשה לי הכל אם זה סוכרייה ואם זה ג'ינס ממש הכל, אז אני משערת שהיא תסכים, ואם לא אני אשאר ביערות הגשם עד שהיא תשכנע את הורי. אני מספרת לכם את זה כי אני מקווה שאני יכולה לסמוך עליכם!
לאחר כמה שבועות שאני וסבתא כבר תכננו מסלול לטיול ורשתות שיגנו עלינו מפני מזיקים לטיול שלנו, כבר אז הייתי מאוד נרגשת….
כשהגענו לשדה התעופה אבי אמר לי תהינו ונתן לי נשיקה ואמי לא יכלה לחסוך את הדמעות וחיבקה אותי חיבוק גדול מאוד ואני כל כך התרגשתי בטיסה אז…..
בחלק הראשון ראיתי רק עננים וזה היה די משעממם, ובחלק השני למען האמת נרדמתי באמצע בטיסה שלנו ליערות הגשם חלמתי שאני רואה עולם מופלא שמעולם לא הכרתי ראיתי, חיות מכל מקום מתקרבות אלי ואומרות לי ברוכה הבאה.אפשר להוריד החגורות והמשפט הזה העיר אותי כי אותו אמרה הדיילת.אפשר להוריד חגורות שאלתי את סבתא? "כן היא הנהנה… הגענו."
בירידה מהמטוס הרגשתי שכולם מחכים רק לי, כולם מצפים לבואי כולם מתרגשים ומסתכלים עלי בהערכה ובציפייה כאלו הם חכו לבואי כבר 1,000 שנה!.
סגרתי את עיני עד רגע ירידה מהמטוס,דמיינתי עולם מופלא מלא בפלאי העולם, עולם שיש בו את החיות הנדירות ביותר את הצמחייה היפה ביותר, את האדמה הרכה ביותר את הרוח המלטפת והנעימה בעולם,את האוויר הצח והרך ביקום,כל מה שנמצא בעולם הדמיון הופך להיות במציאות האמיתית המציאות שלנו!, זה ירדתי מהמטוס ובמקום לראות יער עצים חיים וכל מה שדמיינתי ופשוט ראיתי זוועת עולמים!
ראיתי בניינים וחנויות ופשוט נשברתי סבתא לא הבינה מה קרה לי ורצה אלי בבהלה.
"מותק מה קרה?, הגענו למקום שהכי רצית הסוואנה"
זאת הסוואנה סבתא מלאה בחנויות? ובניינים?" אמרתי בבכי
"ברור שכן , אבל שכחת להביט בצידו השני של הכדור" אמרה סבתא
סבתא תמיד אומרת שאם מסתכלים על משהו רואים את החצי הרע שלו ובסוף המשפט היא תמיד אומרת אבל למרות זאת שחכת להביט בצידו השני של הכדור.כמה פעמים כבר שמעתי את המשפט הזה כבר מגיל שנה ושנתיים היא אומרת לי אותו ובגיל שלוש וכבר יכולתי לדקלם אותו בעל – פה.
אבל הפעם חשבתי שכדי להזיז את הראש ולהסתכל לצידו השני של כדור.
וכן סבתא תמיד צודקת, כל מה שהיה בחלומי בהקיץ התגלה אל מול עיני ממש,
חוץ מפרט אחד קטן.
"איפה החיות" שאלתי את סבתא וניגבתי את עיני תוך כדי.
"למען האמת אני לא יודעת" השיבה סבתא,"אף אחד ממשפחתנו לא ביקר כאן"
ולאט לאט החזקתי את ידה של סבתא בהערצה גדולה ונכנסנו ליער.
ומכאן התחיל המסע , קודם כל חיפשנו מקום מתאים שבו נקים את המחנה ואחר כך נפרדנו לכל אחת הייתה מטרה חשובה למצוא עצים כמובן למחנה שלנו.
אני הולכת למצוא עצים חשבתי, בראשי, אני הולכת למצוא עצים כדי שנוכל לבנות את המחנה ושסבתא תוכל להתגאות בי. ובנוסף זה הבית הזמני שלנו,הוא צריך להיות יפה…. בעצם לא הוא צריך להיות מושלם למרות שזה לא נשמע לי ממש אפשרי לבנות מקום מושלם בסוואנה.
אני הולכת לי ביער, מביטה לכל עבר. למען האמת, קצת יותר עניין אותי היכן החיות מאשר היכן העצים, איפה כל החיות ?.
רגע הינה עץ! "יש" קראתי בשמחה רגע,לא יש לו יותר צורה של משהו אחר משהו שונה, יש לו צל
מוזר ורחב מאוד , אבל רגע הוא מתקרב אלי הוא כבר ממש קרוב נראה לי שזה הזמן ללכת, אך רגע למה המשהו המוזר הזה מרכיב משקפיים? האם אני הוזה? האם זה חלום? אבל אין זמן הוא רץ אלי , מהר צריך לחשוב מהר, כדאי לרוץ אבל הגוף לא זז,נפלתי עיני נעצמו ,הרגשתי שמשהו אוחז בי ואפילו לא העלתי בדעתי לנסות להשתחרר .
נרדמתי כנראה לזמן מה כשהתעוררתי החיה המפחידה הזאת או מה שזה לא הייה כבר לא הייתה שם ולא השאירה שום סימני רגלים או כל עקבה אחרת שאפשר לזהות אותה בעקבותיה.
טוב אני אתחיל אחזור אני כבר בטוחה שסבתא דואגת, אבל מי מציץ שוב בין העצים? ולמה יש לי הרגשה שהמשהו הזה מסתכל אלי? אולי, אולי זה אותו משהו שמקודם תפס אותי? טוב אני בטוחה שעוד מעט אקבל תשובה לכל השאלות האלה, כן יופי אני שוב רואה משהו מוזר אבל אני לא מצליחה לזהות את צורת גופו.
כן, עכשיו אני מזה בבירור שיש לו משקפיים וזאת לא עובדה מרגיעה כל כך……… עכשיו אני בטוחה שזה מה שתפס אותי קודם, טוב אני מתחפפת מפה ממש עכשיו בתקווה שהוא לא ישים לב……… הינה ממש יופי הוא שוב פעם מתקרב אלי וצעדיו גדולים ומהירים משלי יופי אני מפסיקה לרוץ כי אבדתי בדרך הכל פה נראה אותו דבר ואין לי מושג לאין ללכת.
הבנתי שהוא תפס אותי עצמתי עייני בתקווה שאוכל לפתוח אותם עוד פעם אחת, אין ברירה אני מסתכלת אחורה!! , רגע זה מדבר ?!?!?!: "שלום את יכולה להסתכל אחורה ".
החלטתי להסתכל אחורה אבל זה כבר לא הגיוני ראיתי קוף וחיות לא מדברות בכלל!
אוקיי עד כאן! אני בהזיה על בטוח, קוף מדבר איפה יש דברים כאלה בכלל?!?! אני בחלום אני בטוחה.
"אבל זה לא חלום" הוא אמר.
"מה!?!?! זה לא חלום? עזוב אותי אני רוצה הביתה לאמא ואבא שלי.
"אין לך אפשרות את בסוואנה" אמר הקוף
"אני אסביר לך אם תרצי"
"טוב הסכמתי אבל רק אם לא תפגע בי"
"טוב" הוא הסכים
התכנית שלי הייתה לברוח ברגע שהוא יעזוב אותי אבל כשהוא התחיל לדבר הרגשתי שאני לא יכולה.
"אני רוצה לספר לך על עולם שלם שאף בן אנוש לא יודע עליו "
"יש רק עולם אחד כדור הארץ " אמרתי בצחקוק ובלגלוג
" ברור, אבל עולם כזה שבו כל חיה יכולה לדבר שבו כל חיה חכמה יותר מבני האדם"
"מה?" אמרתי ועייני נפתחו בפליאה
"כן, כל חיה שיש לה משקפיים יכולה לדבר "
" טוב עכשיו אחרי שהבהרנו את העניינים אני רוצה לספר לך משהו טיפה שונה, האם ראית פעם בן אדם שמעליב\פוגע\מתעלל בחיה כל שהיא?"
"כן, לצערי מקרים כאלה קורים כמעט כל יום"
"אז כל פעם שבן אדם מעליב\פוגע\מתעלל בחיה כל שהיא היא הופכת ליותר עצבנית כבר הרבה אנשים עשו זאת ובעקובות המעשים של בני האדם קם ארגון שלם של חיות שמתחנן לנקום בבני האדם ארגון זה נקרא קץ לאנוש. המטרה שלך היא להתגייס לארגון לארגון שלי בהנהלתי ולעצור זאת, האם את מוכנה להצטרף?"
טוב מה אתם חושבים כי אני עדיין בשוק?!?! קוף מדבר?
"אני יודע שאת מופתעת אבל אם לא תסכימי ביום מן הימים החיות התקפו ואף אחד לא יוכל לעצור זאת". הוא אמר.
אתה מוכן להפסיק לקרוא את המחשבות שלי!?!?!
" ועכשיו תן לי להבין בטוח בהצטרפות לארגון יש חסרונות" אמרתי
"ויש גם יתרונות אם תסכימי אנחנו נבנה לכן מכנה מדהים ברגע שתחזרי למחנה אבל נכון יש גם חסרונות, טוב אני שמח שהגעת לחלק זה,בגלל שהחיות יותר חכמות מבני האדם יצרנו לייזר שמגן עליך מכל פגיעה אפשרית, כל אחד שתסרקי דרך הלייזר יהפך בין רגע לקפוא. הקוף אמר, ובנוסף לזה ניתן לך סוליה שתשימי על רגליך וכשנרצה לזמן אותך היא תירטט תקבלי חייה כשותפה למשימה שלך את החיה את תבחרי".
אוקיי אני מסכימה" אמרתי
"מתי אקבל את החיה והסוליה?" שאלתי
"את הסוליה עכשיו" ובין רגע הופיע סוליה על כפות ידיו והוא שם אותה על נעלי
"ומחר תקבלי את החיה" אמר הקוף
"טוב אני אבוא לכאן בדיוק מחר" אמרתי ונפרדתי ממנו לשלום
לאחר שהלכתי הגעתי לנקודה שבה היה אמור להיות המחנה שלנו,ולמרבה הפלא סבתא חייכה לי כאלו שהיא בכלל לא חיכתה לי ממש בלי שום דאגה…………. האם זה קשור לקוף? אוי שחכתי לשאול אותו שאלה חשובה בהחלט,מה שמו?……… אבל בכל זאת שיתפתי פעולה עם סבתא ועשיתי את עצמי נדהמת הסתכלתי על המחנה שלנו ונדהמתי , ראיתי בית מהמהם ביופיו שיש בו ממש הכל….. תנור מיקרוגל מזגן וטלוויזיה….
"ואו" אמרתי לסבתא "מי בנה זאת?" הוספתי
"לא יודעת" אמרה סבתא והוסיפה,כשחזרתי מכן מיואשת שלא מצאתי עצים ראיתי את המקום הנפלא הזה"
"סבתא אני מאוד רעבה" אמרתי כדי להעביר נושא שסבתא לא תחשוד
"מצוין כי בדיוק הכנתי אוכל" אמרה סבתא
אני חייבת להודות ארוחת ערב שסבתא הכינה הייתה מאוד טעימה, אכלנו פיצה ולקינוח עוגת שוקולד
"התפוצצתי" אמרתי לסבתא
"יופי" היא השיבה והוסיפה "ועכשיו לישון".
האמת הייתי מאוד עייפה וגם מודאגת, מודאגת מכך שהסוליה תירטט ואני לא אתעורר הרי גם פיל יכול לדרוך עלי ואני לא אתעורר .