מפלצות הלילה הגשום | פרק 55
הדוד צ'רלס חזר אל הסלון והדליק את הטלוויזיה.
בחוץ ירד גשם שוטף ואני ישבתי בחדרי. קראתי ספר פעולה על איזו מאפיה בסיאטל שארגנה שוד מתוחכם בבנק. אהבתי את הספר, כי הרוב מתרחש מנקודת המבט של המאפיה. הייתי בעד המאפיה, בוגד שכמותי.
השעה הייתה ארבע אחר הצהריים. בחוץ נשמעו רעמים מפעם לפעם, שהבליחו מבעד לרעש של הגשם שהיה חזק ביותר.
העפיפון שכב על ידי, הוא היה הרוס לגמרי.
כפי שהתברר לי, המתכת הרופפת והרוח היו שילוב מנצח. הרוח גרמה למתכת לשרוט ולקרוע את העפיפון ההאומלל.
מה אכפת לי, בעצם. זה היה עפיפון גרוע למדי, כשחושבים על זה. אבל איך אעסיק את עצמי בהמשך, עד שאסע מכאן?
או אולי אני אבלה את רוב הימים כמו שביליתי בחופשים הקודמים עם הדודים מורגן – בשעמום מוחלט.
תגובות (0)