we found love ? -פרק 3

פלאשבאק נוסף
"היי את ,אני מצטער על מקודם " לפתע נשמע קול גברי "אתה רואה שזה לא ממש עוזר לי עכשיו נכון ? " אמרתי לו מנסה שלא להתפרץ עליו השפעת האלכוהול התחילה להתפוגג כאשר העברתי את ידי מתחת לזרם המים ושטפתי את פניי בעדינות . "השם שלי הוא ליאם פיין אם תרצי לתבוע אותי מתישהו "
אוי לא .
כאילו-לא ,אין .מצב .. זה בטח מישהו אחר .. אין מצב שזה הוא … זה בטח רק מישהו עם שם דומה ..
"אמה בואי לאכול " קולה המוכר של אמי הדהד באוזניי בעוד אני מגלגלת את עיניי ויוצאת מהחדר
כאשר הגעתי אל השולחן ראיתי את קארן את רות וניקולה כבר יושבות בצידו
ניקולה שמרה לי מקום בכיסא ליידה התיישבתי ליידה וחיוך בצבץ מבין שפתיה הגדולות
הארוחה עברה במהירות זכרונות הועלו מהעבר של אימי וקארן ..
עוד לפני שעברנו לוולברהמפטון ועוד כמובן לפני שאבי עזב את הבית לפתע נזכרתי שבילדותי קארן הייתה באה אלינו הרבה או שהיו מצבים שאמא שלי הייתה לוקחת איתי איתה ביחד לבית קפה קטן בקצה העיר כדי שתוכל לשבת שם עם חברה ..
קמתי מן הכסא והתחלתי לפנות את הצלחות והסכו"ם מהשולחן רק שרות הקדימה אותי ואספה את שאר הצלחות שלא יכלתי לאסוף בפעם הראשונה ..
"תעזבי את הצלחות ! את על תקן אורחת כאן לא עוזרת בית ! " אמרתי וקרצתי לה שלא תחשוב שבאתי אלייה בגישה תוקפנית היא עוד יכולה לשנוא אותי :< רות הנידה בראשה לשלילה ושתיקה קצרה שררה עד שהיא הניחה את הצלחות בכיור ונטלה לידה את ספוג הכלים והחלה לשטוף את הצלחות אחת אחת
" לא לא לא ,עד לכאן .. -תעזבי את הספוג או ש… " נקטעתי על ידה "או שמה ? " אמרה והרימה גבה
"אני אקח אותו בכווח !! " אמרתי ומשכתי את הספוג מידה אך ללא הצלחה "טוב נווו ניצחת מעצבנת " אמרתי לה ותפחתי על שכמה "אני חושבת שאני אלך לישון " הצהרתי ולקחתי מהמקרר בקבוק בירה משום מה באלי קצת לצאת מהשגרה למרות שאני הולכת לישון ..
הלכתי אל החדר נזרקת על המיטה הגדולה בעודי שותה עוד שלוק ועוד שלוק מבקבוק הבירה שעמד על סופו .
בסופו של דבר נרדמתי באלכסון ..
****
"בוקר טוב " הצהרתי לעצמי הסתובבתי לצד השני של המיטה ואז ראיתי אותו -את הבחור הזה .. מאותו היום
ראיתי שלאט לאט הוא פתח את עיניו
"מי אתה ומה אתה עושה פה ?!" שאלתי לא מבינה -"אני ליאם פיין ,הבן של קארן פיין,ואת הכנסת אותי לכאן .. מה קורה לזיכרון שלך אחות ? " אמר וקם במהירות לצורת ישיבה
"אני ? מתי הכנסתי אותך לפה ? ולמה לעזאזל יש לי כאב ראש ? " אמרתי ושמתי את ידי על ראשי כי להמחיש את הכאב
"אתמול בלילה .. " השיב -"אתה מוכן לספר לי בדיוק מה קרה ? " שאלתי והוא הנהן עם ראשו (הוא סיפר את כל הסיפור עכשיו אני עוברת לנקודת המבט שלו מהערב הקודם )
מנקודת המבט של ליאם :
ברגע זה סיימנו את מסע ההופעות השני שלנו-יותר נכון לא ממש ברגע זה .. אני חייב להודות שהמעריצים שלנו ברחבי העולם באמת היו מדהימים
אבל ברצינות נתנו את כל מה שיש לנו .. החברה שלי דניאל הייתה באחת מההופעות שלנו בבריטניה והיא ידעה לפרגן ולעודד
אספתי את כל הדברים שלי לתוך המזוודה ונכנסתי אל המכונית שאמורה להסיע אותנו לבתים אחרי ההופעות, לאחר 10 דקות קיבלתי הודעה מאמא שלי ששלחה לי את הכתובת שאני צריך להיות בה ..
"אז נפגש עוד חודש ? " הארי שאל "הו -בוודאי האזה " לואי אמר ומחץ אותו
איך אני אוהב את ההומואים האלה … בכל ההזדמנות שיש להם מתמזמזים …
דווקא עכשיו אחרי מסע ההופעות המתיש הזה אמא שלי החליטה שבא לה לגור אצל חברה שלה :\
ואני שואל את את עצמי -למה ?
לאחר מספר דקות של בלבול הטלפון הנייד שלי צלצל על הצג הופיע "my love"
מיהרתי להחליק את אחת מאצבעותי על מסך האייפון כדי לענות לסיבה לחיים שלי -דניאל
" דניאל יקירה מה שלומך היום ? " אמרתי מנסה לחקות את אחת מהמנהלות של דניאל מה שכמובן גורם לחיוך הגדול שנפרס על פנייה להשמע אפילו דרך מכשיר הטלפון
"הו ליאם ליאם, מתי תבין שכדאי לחקות אותם תצטרך להיות אישה בת 50 +? " "הו עלית עליי .. " לחשתי
"ליאם ? אני התקשרתי אלייך כי הבנתי שחזרת לאנגליה ו.. אמ..חשבתי שאולי נוכל לדבר על מה שקורה .זאת אומרת מה יהיה איתנו "אמרה וכבר בקולה שמעו את התסכול
"מה קורה בנינו ? " שאלתי מנסה להראות התעניינות ומצליח להראות עד כמה אני מודאג מכל העניין ..
"ליאם בייב ,אני אדבר איתך מחר דבר ראשון על הבוקר, או שפשוט נפגש בסטארבאקס ביי . " אמרה ביהירות רבה וניתקה את השיחה משאירה אותי מופעם .
בסופו של דבר הגענו יותר נכון הגעתי אל המקום המבוקש .
התקדמתי בשביל הגישה הרצוף באבנים גדולות בזמן שאני מושך עם ידי הימנית את המזוודה הגדולה השחורה שלי
והיד השניה שלי שולפת את האייפון מן הג'קט בוחנת את השעה ,אכן השעה הייתה כאן מאוחרת ,לא שעה טיפוסית להכנס לתוך בית שאתה אינך -שייך- אליו .
בשני צידי הדלת עמדו פסלי אריות גדולים במיוחד בצבע ברונזה ואגרטל גדולים הונח ליד הפסל הימני גם כן .
מיהרתי לנקוש נקישות חלשות על גבי הדלת החומה כדי לא להשמיע רעש חזק במיוחד .
לאחר כמה דקות שעברו דיי במהירות ,שמעתי זוג נעלי בית נגררות על הרצפה בזמן הזה העפתי את מבטי על השלט הקטן ביחס לגודל הדלת שנתפס בדיוק באמצע על השלט החום התנוסס הכיתוב -"brown family" מה שהוכיח לי שאני אכן במקום הנכון. שם המשפחה הזה היה לי כלכך מוכר .. אבל לעזאזל אני לא זוכר כלום !
רשרוש מפתחות נשמע והדלת נפתחת ברעש חריקה גדול .
"היי מי אתה ?" לפתע הדמות המוכרת לי אמרה "הבן של קארן ? " אמרתי או יותר נכון שאלתי
"אתה שואל אותי ?" אתה זה שצריך לדעת " אמרה הדמות והחלה לצחקק ללא מעצור עושה רושם שהבחורה המוכרת שתתה קצת יותר מידיי היום ..
"הכנס "אמרה ומשכה אותי פנימה בעזרת ידיה הקטנות והדקות ואני נמשך אחרייה ושנינו עולים במדרגות שכנראה מובילים אל החדר שאני אמור לישון בו ..
"מה השם שלך ? " שאלתי בפתאומיות משהו בי דחף אותי לשאול זאת
"ימימה . " אמרה ופערתי את עיניי "סתם לא . קוראים לי אמה "
אמה בראון .. אמה בראון למה השם הזה כלכך מוכר לי
רגע רגע לא זה לא יכול להיות !!
זה כן יכול להיות ? לא לא ..
פלאשבאק
"לא אמרתי לי איך קוראים לך " אמרתי בשקט מתנתק בעדינות משפתייה
אמ .. "אמה -אמה בראון " השיבה היא הייתה נראית דיי בשוק
"אני יזכור אותך אמה בראון " אמרתי והתקדמתי לכיוון היציאה ..
סוף פלאשבאק
זה לא קורה לי …