שערי האדמה פרק 2

<אביעד>המטוס נחת בשדה התעופה של רומא בגלל שלמטוס היה חסר דלק. כשיצאנו משדה התעופה הדבר הראשון שראינו זה ספינת מלחמה מעופפת טסה מעלינו. "זה לא ארגו 2?" שאלתי. "לפי איך שזה נראה כן יונה ענה לי". "בואו נעקוב אחריה הציעה איילת". בסדר אמרתי ורצנו בעקבות ארגו 2. "הדבר לא יכול לטוס יותר לאט" התלוננן יונה בעת שרצנו כדי להשיג את ארגו 2. "הם כנראה ממהרים לאנשהו" אמרה איילת. בסופו של דבר הספינה עצרה מעל לבניין בעל 5 קומות. "כתוב כאן שזה בניין גרסיה" הקראתי מתוך שלט שהיה תלוי על הכניסה לבניין. פתאום משהו על הספינה החל לזהור. "כולם להסתתר צעקתי" ואז כדור אש גדול ריסק את הבניין ולא השאיר ממנו זכר. כשהאבק התפזר ראינו פסל ענקי וארגו 2 הנמיכה לעבר הקרקע. ירדנו בזהירות וראינו את חברי ארגו 2 נאספים ליד איזה חור שכנראה הובילה עד לטרטרוס אף שלא היתי בטוח. פתאום מישהי(אנבת) החליקה וכמעט נפלה לטרטרוס אם פרסי לא היה תופס אותה והוא הצליח להאחז באבן וכך הם לא נפלו. חיבים לעזור להם אמרתי ורצנו לעברם. פרסי ראה אותנו ואותת לחברים שאנחנו לא אויבים. תפסתי לפרסי ביד אחת ומשכתי אותו עם עזרה מהאחרים. אבל המצב הסתבך כשהרצפה החלה לקרוס. מהר לסולם קרא ליאו מלמעלה וניקו הייזל פרסי אנבת אני ויונה רצנו לעבר הסולם אבל איילת לא הצליחה להגיע לסולם בזמן והיא נפלה למטה בעוד שהספינה הצליחה להמלט מהמקום. כעבור כמה דקות הספינה נחתה כמה קילומטרים ממקום הקריסה. אחרי היכרות קצרה הצלחנו לדחוף את הפסל הענקי לתוך הספינה. כמה דקות אחרי זה כולם נאספו על הסיפון הראשי. סיפרתי לאחרים את הסיפור איך הגענו לכאן וכשסימתי לספר פרסי אמר "אם הם לא היו מגיעים היתי נופל יחד עם אנבת לטרטרוס". "טוב שאתם לא נפלתם לטרטרוס" אמר יונה "אבל איילת כן נפלה". "רגע" אמר פרנק "מי זאת איילת"?. "חברה שלי" אמרתי לו. ואז ליאו אמר "צריך להתחיל לטוס". "רגע" אמר יונה "לאן טסים". "אנחנו טסים ליון" ליאו אמר. אחרי כמה דקות כבר הינו בין העננים בדרכנו ליון.