אני יודעת שאתה שם.. פיטר -פרק 3-

התעוררתי בבוקר מסתכלת על דניאל ורואה שהיא נועצת בי מבטים.. ממש נלחצתי בהתחלה..
"עד שאת קמה.." היא לחשה
"סליחה סליחה" אמרתי וצחקנו..
"אז.. בוקר?" צעקתי
"כן" היא אמרה.. הדלקתי את המחשב ושמתי שירים של הלהקשה שאנחנו אוהבות.. וואן דירקשיין… פתאום קפץ לנו האתר של פיטר..
"מה עכשיו?" שאלתי מדברת למחשב
"עזבי את זה" דניאל אמרה לי.. והמשכנו בשלנו.. פתאום מאיה התקשרה אליי
"ניקול?" היא שאלה
"מה?" שאלתי
"הערתי אותך?" היא שאלה
"לא.." אמרתי
"את עם דניאל נכון?" מאיה שאלה
"יאפ.. למה?" שאלתי
"רוצות לבוא אליי? קנו לי אתמול טרפולינה וממש משעמם לי" מאיה אמרה
"ברור.. חצי שעה אנחנו אצלך" אמרתי וניתקתי
"הולכים למאיה" אמרתי
"סבבה" דניאל אמרה.. אכלנו ארוחת בוקר.. והתלבשנו.. הלכנו אלייה ברגל כי היא גרה דיי קרוב. אלי… לא ממש, היא לא במרחק של 2-4 רחובות ממני.. יותר אבל עדיין אנחנו לא נגד הליכות..
הגענו אלייה בשעה 1 ככה.. עלינו על הטרמפולינה וממש צחקנו, קפצנו בטירוף, נפלנו, מה לא? היה ממש כיף, הפסקנו אחרי שעתיים של קפיצות.. נכנסנו אלייה הביתה לקומה השנייה שבה נמצא המחשב.. ופתאום.. נשמע בוםם אחד ענק
"עאעאעעאעאעאאעאעאעא" אני ודניאל צעקנו
"מה עובר עלייכם?" מאיה שאלה
"אולי זה הוא.." דניאל לחשה..
"מי זה הוא?" מאיה שאלה לא מבינה
"אין מצב.." אמרתי מתעלמת לגמרי ממה שמאיה אומרת
"תענו לי!" היא צעקה
"תראי לה" צעקתי מנסה לסגור את החלון..
"את מה?" מאיה שאלה מפוחדת.. דניאל נכנסה לאתר הזה..
"רוח וירטואלית?" מאיה שאלה
"כן" אמרנו
"באמת?" היא שאלה
"תנסי" דניאל אמרה והצביעה על המקום שבו צריך לכתוב את השאלה
"מה לעשות?" מאיה שאלה
"תכתבי שאלה.. " אמרתי
"ליד מי אני יושבת עכשיו?" מאיה כתבה
"דניאל וניקול" פיטר כתב
"מה אכלתי לארוחת בוקר?" מאיה המשיכה לכתוב..
"לא אכלת כלום" פיטר כתב
"טוב.. אני לא מאמינה לזה…" מאיה אמרה
"במי אני מאוהבת?" דניאל כתבה
"אדם" פיטר כתב
"זה נראלך הגיוני?! אני לא סיפרתי את זה לאפחד!" דניאל אמרה
"אולי זה סתם…" מאיה אמרה מפקפקת
"מה צבע הגשר שלי?" מאיה שאלה
"אדום" פיטר כתב
"מה צבע המגן של הפלאפון שלי?" מאיה המשיכה לשאול
"ורוד" פיטר ענה
"באיזה קומה אני נמצאת עכשיו?" מאיה שאלה
"קומה שנייה" פיטר כתב
"לאיפה טסתי לפני חודש?" מאיה שאלה
"לספרד" הוא כתב
"מי נגעה עכשיו במשהו ובמה היא נגעה?" מאיה המשיכה לשאול
"ניקול נגעה בסיר" הוא כתב
"על מה הסתכלתי עכשיו?" מאיה שאלה
"על בובה שמשמאלך" הוא כתב
"עכשיו את מאמינה?" שאלתי
"לא.." מאיה אמרה
"אתה יכול ליצור קשר עם ניקול?" מאיה שאלה
"מה את מפגרת?! למה שאלת את זה?" צעקתי
"לראות עם הוא אמיתי" מאיה אמרה
"כן" פיטר כתב ואחרי שתי דקות מספר חסום חייג לפלאפון שלי
"הלו?" עניתי בחשש
"ניקול.." היו לחשושים
"מי זה?" שאלתי
"מי את רוצה שזה יהיה?"
"מה?" שאלתי והתחליו רעשים ממש מוזרים.. ואחרי שתי דקות השיחה התנתקה
"אני מתה מפחד" אמרתי
"גם אני" דניאל אמרה
"בטח מישהו עובד עלייכם" מאיה אמרה
"למה אתה מפחיד אותנו?" דניאל שאלה את פיטר
"כי מאיה לא מאמינה בי" פיטר כתב ואני ודניאל התחלנו לצרוח . אחרי הצרחות חזרנו שוב לטרמפולינה מנסות לשכוח את מה שקרה..
"אני הולכת לשירותים.." אמרתי וירדתי מהטרמפולינה