גם מתים יודעים לחיות-פרק 5
רדו קודם לרציתי להוסיף
נווווו רדו
רדו כבר
לא רוצים?לא צריך
אבל בלי לרדת לא תבינו את הפרק
ירדתם?
מה לא?
נו רדו כבר!!!!
עזבו,אני מתחילה בכול מקרה!!!!!!
״אעאעאעאעאעאעא…״ עצמתי את עיני
״מי צורח בשעה שלוש לפנות בוקר?!?!?!?״שמעתי צרחה,ואז הבנתי שהמשיכה המיסטורית הפסיקה,פתחתי את עיני…
״אאעאעאעאע את השותפה שלי״היא קפצה עלי״אני כול ך שמחה לראות אותך,כאילו אני לא שמחה שמתת אבל אני שמחה שאת פה,הבנת?״היא לא נתנה לי לענות״כמה זמן חיכיתי לך,אני פה כבר שלוש ימים!!!!״
[שלושה ימים=שלושה שנים,מי שלא מבין,כנראה שלא קרא את הפרק השלישי…]
היא משכה בידי והכניסה אותי לבית ענק,היא גררה אותי כול כך מהר שיכולתי לראות מעט דברים,ורק במבט חטוף:
ספה ענקית,שולחן עגול,טלוויזיה,ג׳קוזי,רגע,אומייגד,יש כאן ג׳קוזי!!!!!
״חכי חכי זה עוד לא הכול״
היא משכה בידי עוד קצת והגענו לחדר שכתוב על דלתו את שמי (מה שממש מוזר הרי איך הם יודעים את שמי,הרגע הגעתי לכאן!!!!)
וואו.
פשוט.
וואו.
החדר היה ענק,עם דלת שמובילה לחדר שרותים גדול,באמצע החדר עמדה מיטה גדולה בצבע כחול (הצבע האהוב עלי[וגם עלי]^_^)
היה שם שולחן כתיבה גדול וארון ענק…
רצתי על הארון ופתחתי אותו,הוא היה מלא בבגדים בסגנון שלי (אומייגד) פשוט…חלום!!!!
הסתובבתי עוד קצת בחדר ואז הבנתי שיבשתי קצת את-רגע אני לא יודעת איך קוראים לה!!!!
התיישבתי על המיטה והיא התיישבה לידי
״טוב,שלום,קוראים לי אמנדה אבל את יכולה לקרוא לי אם,האמתי שעדיף שתקראי לי אם כי אמנדה זה שם נוראי״היא צחקה,צחוק גדול וגם אני…
״אז הי אם [הדגשה על ה׳אם׳] קוראים לי ליה…״היא צחקקה שוב ואני באתי ללחוץ את ידה,אבל היא פשוט חיבקה אותי
״אז,ליה מה השם משפחה שלך?״היא שאלה בחיוך
״מון [ירח באנגלית]״היא חייכה ואז לאט לאט חיוכה הפך לשילוב של שמחה הלם והפתעה…
״יש מצב שאת מכירה את גיל מון?״
היא שאלה
״הוא,היה אח שלי והוא מת,למה את שואלת״
היא התבוננה בי ואז הבנתי,הוא מת!!!!!!!!!!
״מאיפה את מכירה אותו״שאלתי ואחרי כמה דקות שאלתי שוב
״מאיפה את מכירה את אחי הקטן?״
כן,יש או היה,בנינו הפרש של שנתיים
״טוב,אנחנו,אה,בערך…״
תגובות (7)
מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!! תמשיכיייי
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי או שאני ירצח אותך [ בצחוק כע אמאמאמא רק על תרביצי ליי ] XD
תמשיכי
תמשכייייי
מהמםםםםםםם
מושלםםםםם תמשיכי ! ותאריכי תפרקים ;-)
בערך מה?!
תמשיכי ….