אהבה צבאית חלק 16

"אני לא הייתי צריך לא שבוע ולא יום בשביל לדעת מה הרגשות שלי אלייך,אבל בגלל שאת כן היית צריכה אני מעדיף שתקחי עוד שבוע",הוא אמר ואני ממש הייתי בשוק כאילו מה הקטע מאיפה זה בכלל הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי,"אוקיי…מה אני לא מבינה,כבר עבר לך?" שאלתי אותו מאוכזבת.."לא עבר לי ותוציאי את זה מהראש שלך,אני עדיין אוהב אותך,את לא מבינה איזה עצבים קיבלתי כשקראו לי כי מישהו נוגע בך,את לא חושבת שזה קשה לי לראות שאת רחוקה ממני,לרקוד עם מישהי אחרת בכלל?" הוא שאל ואני כבר הייתי עם דמעות בעיניים,"אז אני באמת לא מבינה אלון מה הבעיה שנחזור??" שאלתי אותו והתחלתי לבכות,"אין בעיה,אני פשוט רוצה שתהיי בטוחה בזה,שלא תרצי לחזור אליי רק בגלל שראית אותי רוקד עם מישהי או רק בגלל שהגנתי עלייך,אני רוצה שתהיי איתי כי את באמת אוהבת אותי ותהיי בטוחה בזה ב100 אחוז ולא רק ב99" הוא אמר ונשק לראשי,בינתיים החברים שלי יצאו ואמרו לי שהולכים,הסתכלתי על אלון וחייכתי חיוך מזוייף,כי כל כך כאב לי מבפנים,המחשבה הזאת שהוא כבר לא שלי וזה באשמתי המוחלטת!
ביום שלמחרת קמתי מאוחר וראיתי את כולם יושבים בגינה בחוץ
"בוקר טוב ליפהפייה הנרדמת" אמר אחי ניב,"בוקר טוב" הגבתי חצי ישנה,אמא שלי בינתיים הביאה לי קפה, הם דיברו על כל מיני דברים ואני לא כל כך הקשבתי, הייתי עסוקה במה שקרה אתמול לא באמת הצלחתי להתנתק מזה…אחרי שהם התחילו לקום ולהתפזר כל אחד לענייניו,הלכתי וישבתי על הנדנדה בגינה(ספה כזאת,אני מאמינה שאתם יודעים על מה אני מדברת) ישבתי מקופלת בתוך עצמי וטמנתי את ראשי בין ברכיי,"מה קרה לאחותי הקטנה?" שאל ניב והתיישב כשהוא משך את הראש שלי ושם אותו על רגליו,לא יכולתי,התחלתי לבכות כמו אני לא יודעת מה.."היי היי מה קרה" הוא שאל בדאגה,"נפרדתי מאלון"הצלחתי להוציא מפי,"מה למה?" ניב שאל,"כי אני מטומטמת,הרמתי את ראשי ממנו ושמתי אותו על הכתף של ניב,ניב נישק את הראש שלי,"ספרי לי הכל לאט ובזהירות" ובדיוק חברה שלו התקשרה ראיתי את זה ולא רציתי להפריע לו,"עזוב אחרי זה גם ככה אין לי כח עכשיו" אמרתי לו בקול צרוד,"אני תכף חוזר ותספרי לי הכל" הוא אמר חייכתי אליו ונרדמתי על הספה…