העולם שלי? לא מה שחשבתם… – פרק 7 ! ❤

עבר שבוע, שבוע מהיום הנורא ששינה את חיי. אבי נמצא במאסר, שבוע הבא יום המשפט שלו, ידונו אותו ויחליטו מה עונשו. יום לאחר המקרה, לא הלכתי לבית הספר בתירוץ של ׳אני חולה׳. יום לאחר מכן, חזרתי לבית הספר והתנהגתי כאילו לא קרה כלום, למרות שהיה לי קשה. כל לילה, אני נזכרת במה שקרה, נזכרת בפרצופו התחמן, ומתעוררת בבכי חסר כל רחמים.
בשבוע באחרון אני ופז מאוד התחברנו… וגם כל החבורה שלה. התחלתי להסתובב איתם קצת. גם עם החבורה שלי, אבל גם עם שלהם.
קמתי משכיבה לישיבה וצלצול הפלאפון נשמע ברקע,על הצג הופיע ׳פז׳, חייכתי ועניתי לה ״הלו?״ שאלתי בחיוך וחיכיתי לתשובתה ״אל תשחקי אותה ! אני יודעת הכל, הכל בגללך חתיכת מטומטמת״ אמרה פז ואני הסתכלתי על הקיר במבט אטום. ״מ…ה?״ ברושי הצלחתי למלמל והפסקתי לשחק עם קצוות שיערי. ״את ציירת לי את הציור״ אמרה וצחקקה ״אה כן…״ אמרתי וגיחכתי. ״צוחקים איתך…״ אמרה והתחלנו לצחוק. ״אז.. אממ.. היום בשבע אצל דרור, ביי״ אמרה וניתקה לפני שאני ישחיל מילת התנגדות. נאנחתי. מה יש לי להפסיד?!

נקודת מבט פז:
הזמנתי את אור אל דרור הביתה… הכל הולך לפי התוכנית, היום דרור ואור יהפכו רשמית לחברים ומשם הכל יסתדר בדיוק כמו שתכננו…
הלכתי להתקלח (הכנות למסיבה) וכשסיימתי לבשתי שורט לבן עם קרעים, גופיה ורודה מקושקשת ונעלי עקב גבוהות ורודות, עד שהטלפון שלי צלצל ובצג הופיע ׳דניאל׳, ״הלו?״ שאלתי בהיסוס תוך כדי שאני מסדרת את שיערי.״פז? הזמנת אותה?!״ שאל דניאל מהצד השני וצחק ״כן… אל תדאג, היום תצפה לה הפתעה לא כל כך נעימה״ אמרתי וצחקקתי ״טוב ביי… נתראה בשבע מותק״ אמר ״נתראה חיימ״ אמרתי וניתקתי. ככה אנחנו מדברים, מאמי, מותק, חיימ, נשמה…
מצד אחד אני אוהבת את אור, התחברתי אליה מאוד, אבל מצד שני אם אני לא יעשה את מה שתכננו, יחשבו שאני חננה ולא זורמת בכלום ! אוף.
הערב הגיע וכולם התחילו להגיע עומר, דניאל, דרור, מתן ועוד תלמידים מבית הספר… ״איזה מהממת!״ צעקה מאי, השתחררה ממתן ורצה לחבק אותי ״איפה היא?״ הוסיפה והסתכלה בעיניי. ״אני יתקשר אליה עכשיו…״ אמרתי ורצתי אל חדרו של דרור ״מאמי תזהרי לא ליפול !״ צעק איזה אחד וקרץ לי. חייכתי אליו חיוך מפתה והמשכתי לחדר של דרור, בניסיון לחייג אליה אך ללא הצלחה. ״פאק שתענה!״ צעקתי ונתתי מכה לפלאפון ״הלו?״ שאלה בקולה המתוק ואני העלתי את חיוכי ״את… באה?״ שאלתי בהיסוס וחיכיתי לתשובה, עדיין מה שהולך להיות היום… במקומה לא הייתי באה. ״כן, אני בדרך אליכם״ אמרה ויכולתי להרגיש שהיא מתרגשת, אולי אני לא ישתתף בתוכנית הזאת? אני לא מרגישה בנוח, אני מרגישה צבועה מאוד. כשירדתי למטה אור הייתה שם. וואו היא לבושה מהמם !
http://www.polyvore.com/cgi/set?id=78470228
״בואי…״ אמרתי ומשכתי אותה לכיוון השירותים בביתו של דרור, ״תקשיבי… אני ממש מצטערת!״ צעקתי והתחלתי לבכות ״על? על מה?״ שאלה אור והסתכלה עליי במבט לא מבין ״על הכל ! על ההשפלות, הכעסים, הפגיעות על הכל!״ צעקתי ונישברתי, באמת כמה אפשר לפגוע בבנאדם?! אבל החלטתי שלא לספר לה על התוכנית… ״זה… בסדר״ אמרה וחיבקה אותי, היא היחידה שמבינה… לקחתי את האיפור שהיה לי בתיק הקטן ותיקנתי את איפורי. ״בואי״ הוסיפה ומשכה אותי אל הסלון ״עכשיו…״ עומר לחש לדרור והוא התקרב אליה, ופה כבר נשברתי ״עצרו הכל !״ צעקתי ותפסתי את ידו של דרור.