דם לבן פרק 3

הלכתי אחורה , אחורה.. עד שקיר עצר אותי. ירון נעמד מולי , התקרב אליי, אני רק עצמתי את עיניי כדי לא לראות את הסיוט אבל פתאום… הוא נעלם.
עדיין עצמתי את עיניי למשך עשר דקות , כשכבר היה נמאס לי פקחתי את עיניי במקצת וראיתי שאף אחד לא היה בבית ספר. ראיתי שכולם הלכו ונשארתי לבד. רעדתי. התחלתי לחשוב שכול זה חלום וניסיתי לצבוט את עצמי , אבל עדיין הכול היה אותו דבר. פתחתי את השער בחריקה רועשת ,הלכתי באטיות אל ביתי ,פתחתי את הדלת וראיתי את כול משפחתי אוכלת. אחי הגדול בן ה18 ששמו טום ואחותי הקטנה בת ה5 בשם שיר והוריי המושלמים.
ישבתי עם ראש מורכן ואכלתי בשקט. כול משפחתי הסתכלה עליי ,בתקווה שאגיד משהו , אך לא אמרתי.
ואז חשבתי לעצמי ,אולי הוא נשך אותי ולא שמתי לב? קמתי ישר מהשולחן , רצתי למראה ,העפתי את שערי מהצוואר ולא ראיתי כלום. גם בצד השני.
"את לא רוצה לספר למה באת מאוחר כל כך?" שמעתי את אבי שואל.
הלכתי שוב לשולחן .שוב ישבתי. שוב אכלתי את האוכל בשקט , בלי להשחיל מילה.
"נו.. עוד לא ענית." אבי הוסיף.
הסתכלתי עליו במבט כועס. מה הוא רוצה ממני עכשיו?
"סתם , יום רגיל .היה המון פקקים בכבישים ולקח חצי שעה לעבור אחד." השחלתי.
"את יודעת שאין כבישים בדרך שלך ,נכון?" אימי גם היא התערבה.
"אז הלכתי בדרך אחרת,יופי?"
"את יודעת שאין דרך עם כבישים בבית ספר שלך?" אחי התערב.
"אז הלכתי בדרך הארוכה עד שראיתי כביש! יופי?! " התעצבנתי.
קמתי ודחפתי את השולחן קדימה בכעס. הלכתי לחדרי , נשכבתי על מיטתי החומה והנוחה וחשבתי.
אולי באמת דמיינתי? אולי לא קרה כלום? הרי עצמתי את עיניי והוא נעלם.
כמובן ,ששכחתי שגם אחותי הקטנה , שיר גרה באותו חדר.
היא נכנסה , טיפסה על סולם המיטה ונשכבה גם היא.(יש לנו מיטת קומתיים.)
"מה קרה? אני אחותך , את תוכלי לספר לי הכול." היא לחשה לי.
"איך את היית מרגישה אם היה קורה לך משהו לא הגיוני? ואת עצמת כול הזמן ובכלל יכול להיות חלום?"
"אז תחשבי שזה חלום. גם לי קורים דברים שאני מעדיפה לשכוח. פשוט תשכחי." אמרה לי.
"צודקת. את אחות מדהימה!" טיפסתי אל מיטתה והתקפתי אותה בדגדוגים ובחיבוקים.
נשמעה דפיקה בדלת. אני ואחותי עצרנו לשנייה.
ראיתי את אימי הולכת אל עבר הדלת ,מסתכלת בחור הקטן וצועקת לי:
"שרון! בשבילך !"
קמתי באטיות ורגליי רעדו. פתחתי את הדלת וראיתי את ירין. ישר טרקתי לו בפנים.
כול משפחתי הפנתה את מבטה אליי. נלחצתי. לא הייתה לי ברירה אלא לפתוח לו. הוא נכנס , דחף אותי החוצה ,שם את ידיו על מצחי ולחש:
"את עומדת לשכוח את כול מה שקרה איתי היום.. "
תגובות וממשיכה :)