מפלצות הלילה הגשום | פרק 49
אחזתי בעפיפון, ועפתי איתו אל דלת החצר האחורית.
"אני אחזור כשיימאס לי." אמרתי.
הדוד צ'רלס לא שמע אותי, כך הנחתי.
יצאתי אל החצר. התיישבתי על איזה מלבן בטון שנח על האדמה והתחלתי לסדר את העפיפון. היה קריר למדי בחוץ. השמש שזרחה נראתה קרה מאד ומסביבה החלו להתאסף עננים. הרוח, בשביל העפיפון, אם כך, הייתה מצוינת.
כשסיימתי להכין את העפיפון לשימוש ראשון, תפסתי במקל החובבני שעליו היה מגולל חוט. והתחלתי לשחרר את העפיפון לאוויר, הוא החל לתפוס תאוצה ולבסוף גאה אל השמיים. למעלה, למעלה. רצתי אחרי העפיפון, הבטתי מדי פעם לאחור הרחק אל מעבר לגדר המקיפה את חצר הבית, כדי לראות אם מישהו מביט עליי. כי מה שעשיתי עכשיו באמת היה מביך.
לפחות זה השכיח את כל המחשבות המאוסות והמרירות.
לא פעם כמעט ונפלתי עם הפנים שלי על חלקת בוץ רטובה. זה גרם לי לצחוק. כי זה גם ככה לא הכי לכלך אותי.
ותנחשו מה מצאתי?
תגובות (0)