Dance with the devil פרק 11

נבהלתי , הסתובבתי והוא היה מאחוריי .
רון עומד שם עם מכנס היפ הופ שחור וחולצה של הצוות שלו .
הסתכלתי עליו במבט מפוחד , כאילו ידעתי שהרגע הזה יקרה וכל ההכנות שלי נעלמו
"דיברת עליי?" הוא שאל . לא עניתי לו רק התקדמתי לכיוון הבקבוק מים שלי
"זה ממש לא נכון , כל מה שהיה לא היה במטרה לשגע אותך בכלל.. זה היה אמיתי"
"רון די" ביקשתי . "תלך"
"את לא באמת רוצה שאני יילך" הוא אמר והתקרב בהיסוס ,
הנחתי את הבקבוק מים והפעלתי את המוזיקה מההתחלה
"למה את מתחמקת"
"כי לא בא לי לשמוע אותך" אמרתי חותכת אותו ומתייצבת מול המראה.
מחכה שהוא יילך . עמדנו ככה שנינו כמה דקות
ראיתי על רון שהוא נלחם בעצמו , פותח את הפה להגיד משהו ושותק
עד שבסוף הוא עזב את הסטודיו והלך.
שהדלת נסגרה התיישבתי על הרצפה נשענת על המראה של הסטודיו
מה יש לי , מה הילד הזה עושה לי … !!

______________________________________

יצאתי מהסטודיו שלה , מתוסכל יותר ממה שנכנסתי
היה לי כל כך הרבה מה להגיד לה ושתקתי , לא הצלחתי להוציא חצי מילה ממה שאני חוש
רציתי להגיד לה שאני מסתכל עלייה עושה חזרות כל יום
ושאני תקוע על השם שלה בווטס אפ , מת לשלוח לה הודעה
ושהיא מדהימה,ושכל חיוך שלה ממיס אותי
ושהיא הדבר הכי מיוחד שקרה לי ,ואני עד עכשיו לא מבין מה זה
הצורך המטורף הזה להיות קרוב אליה ,שאני חייב אותה שתפתור לי את מה שאני מרגיש
יופי אידיוט עכשיו אתה נזכר לחשוב על כל זה .
קיבלתי שיחה מדניאל , "איפה אתה כולם בסטודיו מחכים לך"
"כמה שניות אני אצלך" אמרתי מנסה להישמע יציב בקול שלי
למרות שהייתי קרוב להישבר
עשינו חזרה , והיא עברה . להגיד את האמת לא הרגשתי
הראש שלי לא הפסיק לחשוב על שיראל ,
המבט שלה , והחיוך שהורג אותי . והתמימות המתוקה הזאת שיש בה.
הרצתי בראש שוב ושוב את החיוך הקטן שקיבלתי ממנה , פיסת האושר הקטנה שלי .
חייכתי חיוך קטן . אני לא יוותר עליה בחיים

__________________________________________

כמה דקות אחרי שרון הלך ,יונתן נכנס לסטודיו
ניסיתי להראות כמה שיותר נינוחה ,לא להראות שעובר עליי משהו
והפעם זה עבד , החזרה התחילה והתנהלה כמו שצריך
בראש רק הרצתי את רון . את כל מה שהיה פה בסטודיו.
את המבט שלו , והחיוך הקטן שהבהיל אותי . איך שהוא נלחם בעצמו להגיד את המילים
ואיך שבא לי אותו .
נפלתי בסוף החזרה על המזרן שנח בצד ,היישר לבקבוק מים שלי .
הסתכלתי על התקרה בוהה .
שרון נשכבה לידי וירדן ישבה
"מי זה?" שרון אמרה .
"מי זה מי ?" שאלתי תמימה
"זה שיש לך פנים של מדבקת סמיילי כל היום בגללו"
"מה?" אמרתי לא מבינה .
"נו , אנחנו קוראות אותך כמו ספר פתוח …רואים שיש מישהו מה כבר תפסת פה גברבר?"
"אתן מדברות שטויות…ראשונה במקלחתת" באתי לקום והן הושיבו אותי חזרה
ירדן נשכבה גם היא והתחילה לספר על ההכרות שלה עם המלצר ,סיפרה לנו כל מיני דברים מצחיקים שקרו לה כאן ,איך בנים ניסו להתחיל איתה .בדרכים עלובות ומשונות לגמרי.
אחריה שרון סיפרה לנו על הפרידה מהחבר בישראל ,שלא תמך בנסיעה הזאת בכלל .
ואז אני סיפרתי להן , על רון ..ועל מה הוא עושה לי בגוף .
רק מלדבר עליו היו לי פרפרים בבטן
"הבנים ישתגעו שהם ישמעו את זה" שרון אמרה ,עדיין המומה ממה שסיפרתי .
ואז הן התחילו לייעץ לי
"יש לך הרבה זמן להעביר איתו כאן ,אל תפסלי כלום ותגידי זה לא יכול לקרות בנינו
תני לדברים להתגלגל , תני לו לפחות הזדמנות לדבר . לכי תדעי מה ייצא מזה"

"מה ייצא ממה?" דימה ואלירן נכנסו לסטודיו והתיישבו איתנו .
נהייתי אדומה ,סגולה ,כחולה החלפתי צבעים .
"כלום אני בלחץ והתחלתי להסס אם אני רוצה להמשיך לרקוד" שיקרתי
ראיתי את הפיות ההמומים של כולם . אולי קצת הגזמתי בשקר?!