(9) stole my heart

~מנקודת המבט של שניר~
לאחר שאכלנו הארי והבנים נסעו עם פול ואנחנו פנינו לכיוון האוטו שלי.
נכנסנו לאוטו והפעלתי את המנוע, "מחר ב12" חייכתי והבטתי במראה, כולם חייכו והנהנו
הנסיעה עברה יחסית בשקט…. עד שהתחיל להתנגן more than this והבנות קפצו בהתלהבות .
אני ואביה החלפנו מבטים וגיחכנו בשקט.
הגעתי לשכונה שלי ושל היילי ועצרתי מול ביתי, לפני החניה, היילי וחברותיה ירדו וראיתי אותן מנופפות לנו לשלום בזמן שנכנסתי לחניה. דוממתי את המנוע ואני ואביה יצאנו מהאוטו, נכנסנו דרך הדלת האחורית.
אמי בישלה ארוחת ערב ואבי,רובין, ראה חדשות בסלון. "אן! מה שלומך?" חייכה אביה וחיבקה את אמי, אביה היא כמו סוג של אחות בשבילי, מאז שהלהקה הוקמה אנחנו חברות ממש טובות. "או אביה! נחמד לראות אותך" חייכה אמי ופנתה לחבק אותי. חיבקתי אותה "אנחנו בחדר, תקראי לנו מתי שהאוכל יהיה מוכן" חייכתי ועלינו לחדר שלי. "אוקיי, פיג'מה,בגד ים ובגדים להחלפה, תבחרי" אמרתי לאביה והחוויתי לכיוון ארון הבגדים שלי מעץ כהה. היא חייכה ובחרה לעצמה, אני בחרתי בגד ים למחר. התיישבת יעל מיטתי, "נראה לך שהאז דלוק על ליאור?" שאלתי את אביה, היא התיישבה לידי והנהנה. "כן" חייכה "רואים עליו" הוסיפה בגיחוך. אני מכירה אותו מאז ומתמיד, לא קשה לראות עליו כשהוא נדלק על מישהי.
"בנות בואו לאכול!" צעקה אמי, רצנו למטה במהירות הברק.

~מנקודת המבט של יסמין~
"אביה ושניר כאלה חמודות!" צחקקה ריין בזמן שפסענו לעבר ביתה של היילי, "נכון? ידעתי שתשמחו להכיר את שניר! ואת אביה כמובן" חייכה היילי והוציאה מפתח מכיסה. "אני אתקשר לאבא שלי מהטלפון של הבית שלך אוקיי?" שאלתי את היילי וארבעתנו נכנסנו אחריה אל ביתה, "ברור" קחי, הגישה לי את הטלפון. חייגתי את מספר הבית ששיננתי בעל פה, "הלו?" שמעתי את קולו של אבי "היי אבא, תוכל לבוא לקחת אותנו? אנחנו בבית של היילי" שאלתי חרישית, "בטח, תני לי את היילי אני צריך כתובת" ביקש והגשתי את הטלפון להיילי. בזמן שהיא הסבירה לאבי את הכתובת התיישבנו על הספה הכחולה הכהה בסלון, היילי ניתקה ובאה להתיישב לידנו. "אבא שלך בא עוד עשרים דקות" חייכה אליי, "וואו אני מתה מעייפות" פיהקה עדן, "יש מתישהו שאת לא רוצה לישון?" צחקקה ריין. עדן החזירה לה חיוך קטן בתגובה,ליאור ישבה שקטה משום מה "ליאור?" שאלתי "אה?" ענתה לי מתנערת ממחשבותיה. "על מה את חושבת?" שאלה עדן את ליאור "אה, כלום…" אמרה ליאור חרישית, "טוב, האמת גם אני קצת עייפה" פיהקה ריין "יש מתישהו שאת לא רוצה לישון?" חיכתה עדן את קולה של ריין וכולנו צחקקנו. שמענו דפיקה בדלת והיילי ניגשה לפתוח, היא נכנסה עם אבי לסלון "בואו בנות, יוצאים" חייך אלינו כל אחת חיבקה את היילי ויצאנו מהבית.
~מנקודת המבט של היילי~
לאחר שהבנות הלכו עליתי לחדרי כדי לקחת פיג'מה ולהתקלח. הוצאתי מהארון פיג'מה חדשה, חולצה ורודה בהירה, מכנסי טרנינג אפורים ונעלי בית לבנות. נכנסתי למקלחת והנחתי את הפיג'מה על השידה ליד, הורדתי את בגדיי ושמתי אותם בסל הכביסה. המקלחת גרמה לי להירגע אחרי היום הזה, יצאתי התלבשתי וירדתי למטבח, לקחתי קופסת עוגיות ופניתי לסלון. הדלקתי את הטלוויזיה וזפזפתי בערוצים, באחד הערוצים הוקרנה קומדיה.

"היילי?" ליאור שאלה, פקחתי את עיניי וראיתי את ריין וליאור עומדות מולי, היינו בסלון, נרדמתי אתמול על הספה. "בוקר טוב" חייכתי אל שתיהן "איפה יסמין ועדן?" שאלתי משפשפת את עיניי "הן כבר אצל שניר יחד עם אביה" הסבירה ריין, "ההורים שלך יצאו בדיוק כשהגענו, באנו לקרוא לך" חייכה ליאור. הסתכלתי בשעוני, השעה הייתה 12 "וואו! סליחה, אני אלך להתלבש" אמרתי ורצתי במעלה המדרגות לחדרי, לקחתי מהר בגדים ואת בגד הים שלי. נכנסתי למקלחת והחלפתי בגדים במהירות, ניגשתי לשולחן האיפור שלי ואספתי את שיערי בגולגול גבוה, מבט אחרון במראה. ירדתי מהר, פניתי למטבח והוצאתי את האייפון שלי מהמטען שלו, לקחתי מפתחות. ריין וליאור הביטו בי בעיניים פעורות "מה זה היה?" שאלה ליאור וריין חייכה "טוב בואו" יצאנו ונעלתי את הבית. פנינו לכיוון ביתה של שניר, דפקנו על הדלת "שלום בנות, אני אן אמא של שניר, שניר והבנות מאחור" חייכה אלינו והובילה אותנו לחצר האחורית. שניר אביה יסמין ועדן באו לחבק כל אחת מאיתנו, הן היו לבושות רק בבגדי ים כשהבגדים שלהן מונחים על כיסאות. הורדתי את בגדיי, כך גם ליאור וריין "חיכינו לכן" חייכה אביה "טוב שנזכרתן לבוא" אמרה עדן והביטה בי שעל פניה פרצוף שובב, ידעתי כבר מה היא מתכננת. לפני שהספקתי לזוז היא משכה אותי לשפת הבריכה ושתינו קפצנו למים. שאר הבנות קפצו גם הן והתחלנו להשפריץ אחת על השניה עד ששמענו צחקוקים.
הפניתי את ראשי והארי עמד צוחק ליד הכיסאות, עדן וליאור כיסו את פיהן בידיהן,מופתעות ועינין של ריין ויסמין היו פעורות. "אתה חייב תמיד להפריע?" צעקה שניר ושחתה לעבר שפת הבריכה, היא יצאה במהירות ונתנה חיבוק רטוב להארי. "אוי…. תרדי… ממני" אמר מנסה להשתחרר מהחיבוק של שניר, ליאור וריין התפקעו מצחוק, משום מקום צץ זאין ודחף את שניהם לבריכה כשחיוך מרוצה על פניו. "אתה מת!" צחק הארי וניער את תלתליו כך שהמים השפריצו על כולנו, "דביל" גיחכה ליאור "את במילא רטובה!" אמר הארי בתוכחה.