ריבאונד

אהובתי האחת והיחידה,
אני עומד כאן, מביט בשמיים וחושב עלייך. נזכר ברגעים שלנו ביחד. שהכרנו.
אני זוכר את היום ההוא, שהגעת עם ג'ו לים. הייתי עם חברים והוא הכיר לנו את חברתו החדשה.
ג'ו ואני היינו חברי ילדות טובים מאוד, הוא היה כמו אחי. היה.
מבחינתי, את היית עוד אחת מהחברות של ג'ו, שמתחלפת ללא בקרה. היית השלישית מתוך ארבע בו זמנית.
אף פעם לא תמכתי בזה, אמרתי לו פעם אחת שהוא מזלזל. ואמרתי לו פעם שנייה ובשלישית הוא איים עליי שאם אני אומר עוד מילה שקשורה בנושא הוא יהרוס לי את החיים. הוא לא הקשיב לי. מאותו היום הפסקתי להעיר לו על זה, אבל עצם זה שהוא ממשיך לעשות את זה, הפריע לי. וגם רציתי אותך.
אני זוכר את היום שהגעתי אלייך לבית, הורייך לא היו בבית וזו הייתה הזדמנות לבוא לבקר אותך, ההורים שלך ממש לא תמכו בכל הקטע של "חבר או "ידיד" הם ממש החמירו בנושא הזה.
הכנסת אותי בחיוך וכשיצאתי החיוך לא חזר ואפילו כעסת עליי, אמרת לי שאני מקנא ושאני מתוסבך, אני יכול להבין אותך, זה לא נחמד שאומרים לך שהחבר שלך בוגד בך, אמרת את זה לג'ו כמובן, והוא, מירר לי את החיים. הוא ניתק איתי קשר וגרם לכל קמצוץ של אושר בחיי להיעלם.
לאחר כחודשיים ג'ו קצת פספס ועלית על השקר שלו. זרקת אותו, כל בית הספר ידע על זה, וכולם צחקו על תמימותך.
לא הגעת חמישה ימים, וכשהגעת באת כבויה, היית מנותקת ממה שקורה בעולם היית שבורה, היה בא לי להכניס אותך לתוך בועה שבה הכל טוב. ואז ניגשת אליי וצעקת עליי, "יופי, צדקת, קיבלת מה שרצית?"
אמרתי לך שהזהרתי אותך, אבל היית נסערת מדיי. יצאת בסערה מבית הספר, טיפסת על השער ורצת לכיוון הסנטר פארק, כמובן שרצתי אחרייך. למרות שאת כועסת את כ"כ יפה. הכי יפה שיש.
בכית וצעקת עליי שאעזוב אותך.. רצת בפארק, רצת אל סופו של הפארק, האזור שאף אחד לא מגיע אליו. ואני, רצתי אחרייך. כשנחת בסופו של דבר, התיישבת ונשכבת על הרצפה והחלת לבכות. נשברת לי שם, ולא ידעתי איך להחזיק אותך. כאב לי, את לא יודעת כמה!!
כאב לי שסיפרת לי על ג'ו, שסיפרת לי על אבא שלך שהחל להשתגע מאז שאחיך עבר לקולג'.
חיבקתי אותך חזק, ליטפתי אותך ואמרתי שהכול יהיה בסדר, ואז לאחר שנרגעת נשקתי לך במצח. ואת, נישקת אותי בחזרה, זוכרת?
פינטזתי ימים ולילות על הנשיקה הזו, נישקתי אותך בחזרה.
לאחר מכן, באתי אלייך לבית הרבה, ותוך יומיים הפכנו לחברים, הייתי כ"כ מאושר.
אמרת לי שאת אוהבת אותי. אבל את לא, בסך הכל הייתי הריבאונד שלך, לא באמת אהבת אותי.
ואז, המעשה הכי טיפשי השני שעשית במהלך חייך, חזרת לג'ו.
אלוהים יודע למה, מה מצאת שם. מה גרם לך לחזור אליו. לא האמנתי שתחזרי אל זרועותיו במהירות שכזו. לא האמנתי שתזרקי אותי מול חצי בית ספר. ההשפלה שרדפה אותי ורודפת אותי עד היום.
ואני כותב לך את זה שתדעי שלא משנה מה, אני עדיין אוהב אותך.
אני יודע שלא נחזור להיות ביחד.
אני יודע שלא תחזרי.
גם בגללי וגם בגללו.
אני כ"כ טיפש שנתתי לך לחזור אליו.
כ"כ טיפש שלא התנגדתי.
איך נתתי לך לסוע באופנוע איתו. ידעתי שהוא פסיכופת.
הוא היה צריך למות. לא את.
אני אוהב אותך כ"כ.
ואם הייתה לי את האופציה לראות אותך רק לכמה דקות הייתי מקריב את חיי.
הייתי נותן הכול !!.
בעצם אני עוד יכול.
עוד מעט ניפגש למעלה דארלינג.
אוהב כ"כ
אני