מפלצות הלילה הגשום | פרק 41
או שלא, זה היה דודי צ'רלס. הוא עמד מאחוריי. הסתובבתי אליו בהפתעה.
"אל תצא לחצר האחורית, מוקדם מדי – " פלט הדוד צ'רלס, הוא לפת בידו ספל קפה מהביל. פניו היו סמוקות, כנראה שאריות מהזעם שעלה בו לפני כמה דקות.
"מה מוקדם מדי?" שאלתי. ידעתי שהוא מדבר על גושי הבוץ, בביטחון רב ידעתי! זה הרגע המתאים לשאול אותו עליהם!
"התכוונתי שמוקדם מדי, שהבוץ עוד לא התייבש, כדאי לחכות קצת."
"אבל הדוד צ'רלס, הגשם יחזור לרדת בקרוב. אז מתי האדמה תתייבש?" שאלתי בתביעה.
"ובכן, היא לא תתייבש. אבל המדרכות והכבישים בכפר כן, אז צא לשם לשחק, ילד."
"הדוד צ'רלס, אתה לא רוצה שאני אראה את גושי הבוץ במקרה?" שאלתי.
הדוד צ'רלס כמעט נחנק מהלגימה של ספל הקפה.
"גושי בוץ? על מה אתה מדבר?"
"על גושי הבוץ, שצצים בלילה מתוך האדמה, ונשאבים בחזרה אליה בבוקר למחרת?"
זו הייתה טעות איומה לספר לדוד צ'רלס על ידיעותיי, ואת זה הבנתי עוד באותו היום.
"צא לשחק!" הוא צעק.
"אבל לא ענית לי!" התעקשתי. אם אני הולך להילחם עוד הדוד צ'רלס, אז עד הסוף!
תגובות (0)