לא נפרדים

היינו יכולים להיות ביחד,
כמו בימים ההם.
היינו יכולים לחיות בלי פחד,
אך לא לוותר.
ואם את שוב היית איתי,
ואם את שוב היית שלי,
היינו נשארים ביחד,
לא נפרדים.

וכשהרוח, היתה נושבת,
היתה פורעת את שערך הרך כמשי,
וכשהיית, מדברת,
היה קולך מגיע עד למרחקים.
וכשידייך, היו נוגעות בי,
היו הן מלטפות, נוגעות בעדינות.
כמו שרק את היית יודעת,
כמו שתמיד עשית.

ואני, אני יודע,
היתה זו החלטה שלך אמרת "כבדני."
ולא השכח, תמיד הזכור זאת,
את שקט הימים שבא אחרי.
אך כשראיתי, את פנייך,
היו פגועות הן ומבטם שבר אותי.
אך כשרציתי לקבל אותך,
את הלכת לך, הלכת ללא מילים.

היינו יכולים להיות ביחד,
כמו בימים ההם.
היינו יכולים לחיות בלי פחד,
אך לא לוותר.
ואם את שוב היית איתי,
ואם את שוב היית שלי,
היינו נשארים ביחד,
לא נפרדים.

וכשניפגש, אולי נחזור שוב,
אולי הראה שוב את חיוכך הכובש,
החיוך ששינה אותי.

ואני לא, אני לא מוותר,
אני לא התן לך לשקוע,
באפלה אשר מרחיקה ממך את כולם.
אני עוד ישיב אותך אליי,
ואת תשכחי את כל צרותייך.

אז אני מקווה שאת עוד זוכרת אותי,
כי אני לעולם לא השכח.

היינו יכולים להיות ביחד,
כמו בימים ההם.
היינו יכולים לחיות בלי פחד,
אך לא לוותר.
ואם את שוב היית איתי,
ואם את שוב היית שלי,
היינו נשארים ביחד,
לא נפרדים.