שטח אויב – פרק 8
התעוררתי בבוקר עייפה וסחוטה , כול הכוחות שלי פיזיים ונפשיים נגמרו לי .
הלכתי לישון אתמול מאוחר בגלל השמירות .
ראשי הסתחרר מעט , קמתי ממיטת הברזל שלי , והבטתי מסביבי , כולם ישנות ורק רוז משחקת עם האייפון שלה .
״מה השעה ?״ שאלתי , גרוני היבש זקוק נואשות למים , בקושי לדבר הצלחתי .
״חמש וחצי לפנות בוקר״ ענתה בפשטות ואפילו לא הסירה את מבטה ממסך האייפון שלה .
קמתי מהמיטה הלא נוחה שלי , והוצאתי מהמגירה שמתחת למיטה את תיק הרחצה השחור שלי .
״אני חייבת מקלחת״ מלמלתי יותר לעצמי מלרוז .
״ תתקלחי במהירות , בשש צריכים לצאת לארוחת בוקר ולאימון , ובשעה שבע המפקד מודיע מי יוצא לשטח ״ אמרה לי רוז שעיינה עדיין שקועות במסך של האייפון הלבן שלה .
הלב שלי החל להאיץ את פעימותיו , זה היום , כמעט שחכתי .
וויתרתי על מקלחת , אני יתקלח יותר מאוחר בערב , לקחתי רק את מברשת השיניים שלי משחת שיניים והלכתי לצחצח שיניים בכיור הקטן והמחליד שיש לנו בחדר .
שטפתי את פניי טוב טוב במים קפואים כמו קרח כדי להתעורר לגמרי , צחצחתי את שיניי הלבנות וירקתי את מי הפה לכיור .
ניגבתי את פניי ופי במגבת פנים כחולה ורכה כמו משי , ראשי עדיין התפוצץ מכאבים ומלחץ .
לקחתי מתיק הרחצה שלי קופסה קטנה כמו גליל מפלסטיק בצבע לבן ובתוכה כדורים נגד כאבי ראש .
בלעתי שתיים מהכדורים עם קצת מים מהברז , סירקתי את שיערי השחור פחם לקוקו גבוה ומתוח , הבטתי במראה התלויה מעל הכיור המחליד .
דמותי הביטה אלי בחזרה והאמידה את המראה שלי , שיער שחור פחם חלק ודי ארוך המגיע עד קצת אחרי השכמות , עור טיפה שחום , עיניים ירוקות חתוליות וחודרות , שפתיים עבות ואדמדמות .
מה ג'ייק מצא בי ?
הסרתי את מבטי מהמראה , זה סתם העלה במוחי המון מחשבות לא רצויות ומדכאות .
החבורה הקטנה שעל הלחי שלי עדיין לא נעלמה , עדיין נשאר סימן כואב מהמכה.
נזכרתי בחוזק המכה שהוא הביא לי , איך הכאב הקשה עמד לי בגרון ואפילו לנשום לא הצלחתי .
נערתי את ראשי בתנועה קטנה וכמעט בלתי נראית לעין , כאילו אם אני יעשה תנועה זו כול המחשבות והזיכרונות התנערו מראשי .
התיישבתי בחזרה על המיטה שלי , מוציאה מהמגירה הגדולה שמתחת למיטה את המדים שלי והנעליים הצבאיות שלי .
לכול אחת יש מגירה כזאת , זה משמש לנו כארון ותא אחסון , תנאי המחיאה פה מגעילים וקשים , אבל זה מה שיש , בשטח תנאי המחיאה גרועים יותר.
פשטתי מעל גופי הרזה את הפיג׳מה הקצרה שלבשתי ולבשתי על גופי את המדים .
גרבתי לרגליי גרביים לבנות וחלקות , ומעל נעלתי את הנעליים הצבאיות שלי .
הבטתי על רוז שנשארה באותה התנוחה ממקודם שמבטה ממוקד באייפון , היא כבר מאורגנת ולבושה.
״סילבר , ג׳סמין , קומו כבר עשרה לשש״ אמרתי להן ונערתי כול אחת בתורה עד שהתעוררה .
הם התחילו להתארגן גם הן , נהיינו נורא מגובשות , וחברות טובות .
סיימתי לארגן את עצמי , ואני ורוז יצאנו מהחדר , ג׳סמין וסילבר עדיין התארגנו .
הכדורים ששתיתי השפיעו וכאב הראש הצטמצם בהרבה , השמש הקופחת של שעות הבוקר המוקדמות לא הפריעו לי .
הלכנו אל מבנה חדר האוכל , היו כבר המון חיילים בפנים אוכלים , העמסתי על הצלחת שלי קצת דייסה ולחמנייה .
רוז לקחה יותר אוכל ממני , היא לקחה על הצלחת שלה שני לחמניות , קוביות של חמאה וסוכר , ודייסה.
התיישבנו באחד מהשולחנות הריקים בקצה החדר והתחלנו לאכול את מזוננו , כמה דקות לאחר מכן , ג׳סמין וסילבר הצטרפו אלינו .
סיימנו לאכול , לא דיברנו בכלל בנינו , כול אחת שקועה במחשבותיה ובעיסוקים שלה .
רוז כרגיל מכורה לאייפון שלה תוך כדי שהיא אוכלת , סילבר טרודה במחשבות כנראה על ראיין .
ג׳סמין מתעסקת בלי שום חשק באוכל הלא כול כך טעים שבצלחת שלה .
קמנו ביחד כולנו ויצאנו אל איפה שמתקיים האימון שלנו , מין חדר כושר שהוא בחוץ .
ראיתי כמה חיילים צעירים מהפלוגה שלנו התאמנו במשקולות , ג׳סמין ורוז הלכו לאזור המתח , ואני וסילבר הלכנו אל החיילים שהתעסקו במשקולות .
״לא משנה כמה תרים משקולות צ׳אד , אתה לא תמשוך את תשומת הלב של רוז״ צחקקתי , סילבר צחקה איתי והוא והחייל שעמד לידו צחקו גם הם .
״שווה לנסות לא ?״ שאל וקרץ לי , סילבר צחקה ונדבקתי מהצחוק הצלול שלה .
״חיילים תתאספו פה״ שמעתי את קולו הגברי של המפקד , הלב שלי ישר האיץ את פעימותיו , וראשי התחיל לקדוח בעצבנות וכאב לי יותר ממקודם .
הוא לבש את מכנס המדים שלו , לפלג גופו העליון לבש רק גופייה שחורה שהדגישה את שרירי ידיו וביטנו , וחולצת המדים קשורה סביב מותניו .
לעיניו הרכיב משקפי טייסים , המראה שלו גרם לבטני להתכווץ ומועקה מוזרה חנקה אותי ולא נתנה לי אוויר .
שקע צווארי עקצץ באותה הנקודה בה הוא נישק אותי בכול פעם , כאילו נותרה שמה כוויה מכאיבה ושורפת ממגע שפתיו הרכות .
כולם התאספו מסביבו בחצי מעגל , ניסיתי להסתתר מאחורי כתפו של צ׳אד כדי שלא יבחין בי , אבל שמתי לב שהוא הבחין בי וחייך לעצמו חצי חיוך משועשע וכמעט בלתי ניראה לעין , הוא הוריד אותו במהירות .
״חיילים קצר ולעניין , אני קורא עכשיו את הרשימה של הגנרל של החיילים שיוצאים בערב לשטח , זה לא ניתן לוויכוח מי שיוצא יוצא , מי שלא יוצא לא יוצא ויצטרך לחכות למשלחת הבאה ״ אמר בקצרה , הוא אחז בידו דף לבן וכנראה בדף רשומים השמות .
״לוטננט שון פורד
לוטננט קיין ביל
מייג׳ור אלכס וויט
לוטננט שני רוז סטריידר
מייג׳ור צ׳אד אקסלס ״
אמר את השמות והפסיק לרגע , טפחתי על כתפו של צ׳אד שעמד לידי ושמח שיוצא לשטח ועוד עם רוז.
״לוטננט פנלופי שיין
מייג׳ור בלה קורטז״
הלב שלי החסיר פעימה , הוא הרגע הקריא את השם שלי ? , הוא הרגע הקריא את השם שלי !
צ׳אד טפח על כתפי , ״אל תדאגי אני ישמור לך על הגב״ צחק , מבטו ממתחת למשקפיו נח עלי , הוא הביט בי , המפקד הסתכל עלי ושוב חייך את החיים הכמעט בלתי ניראה לעין , חיוך משועשע ומעצבן .
ניסיתי להתעלם , ושמחתי ביני לבין עצמי, אני פאקינג יוצאת לשטח , זה כול מה שרציתי .
״לוטננט סאם ווינצ׳סטר
מייג׳ור טום צ'ארק״
סיים את הרשימה ונעלם בין ההמון , שמעתי קולות צהלה בין החיילים היוצאים, בקושי יוצאים לשטח בחורות , רק שלוש בחורות , וכול השאר גברים .
תגובות (11)
פרק מושלם כמו תמיד :)
תמשיכייי
תמשיכיחיי
תמשיכייי דחוופ ! D:
תמשייכי!
מושלם תשמיע. דחוף!
תמשיכייייי
מדהים♥
תמשיכי דחוף!!
השמך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכייייייייייי!
מושלם כמו תמיד!!!
תמשיכייי!! <3<3