ריו
"ריו! ריו!" צרח יוקי ורץ אחריו.
פניו של יוקי היו מלאות בדם אדמדם שנטף על צווארו הדקיק, מתוך השריטות העמוקות.
גם רגלו דממה, אך הוא עדיין רץ אחרי חברו, שנעלם כבר מן האופק.
נחישותו של יוקי גברה על כאבו.
הוא אץ ורץ מלא עגלי זיעה, עד שמצא אותו, את ריו.
גופו של ריו היה זרוק על הקרקע הלחה, בין העלים היבשים, מלא לכלוך ודם, ופניו היו לבנות כסיד.
"ריו", מלמל יוקי והתקרב אליו בזהירות, דורך באבנים הדוקרות שסביב, אשר חורצות אט- אט את מגפיו.
"ריו!" הוא קרא אליו, אך אין תשובה.
עוד צעד ועוד צעד, והדם כבר שוחה ברגליו של הבחור.
לאט- לאט הוא הגיע מספיק קרוב אל חברו, ואז הבחין כי בבטנו נעוצה סכין וגופו קיבל גוון אפרפר.
ריו מת.
יוקי הביט בשקט בגופה, מזיל דמעות, ורועד בכל גופו.
הוא הרגיש רעד בלב ומכה בחזה.
עצבו על מוות חברו רק הלך וגדל…
יוקי רכן אל חברו ונגע בלחייו הקפואות, אך למרות הקור, לא הרפה מהן.
הוא הביט סביב.
רק הציפורים זימרו בין העצים, והעלים בעצים רשרשו.
השמש בשמיים הייתה יפה ומלאת חום, והשמיים קיבלו גוון תכלת יפיפה.
העלים היבשים התעופפו עם הרוח מצד לצד, וחרקים קטנים עלו על נעליו ההרוסות של יוקי.
"יום טוב בחרת לך למות", אמר יוקי בקול צרוד, וצנח על האדמה.
תגובות (5)
וואו. אהבתי מאוד, הסיפור ממש יפה והכתיבה שלך מדהימה.
מהמשפט הראשון יכולתי לשמוע כל צליל, לעקוב אחר דמותו של יוקי לכל מקום, יש הרבה לאן לפתח את הסיטואציה אם תרצי/ה להרחיב אותה לסיפור מלא, אבל גם אם תחליט/י להשאיר אותה ככה, זה מקורי וכתוב היטב, נהניתי לקרוא :)
והיי, את/ה חדש/ה באתר, נכון? ברוך/כה הבא/ה! אני מקווה שתהנה/י לכתוב כאן! 3>
הכתיבה הייתה מאוד יפה ומושכת :)
היה לי כיף לקרוא את זה מאוד!
ברוכה הבאה לאתר D: (למרות שגם אני חדשה)
lian…;)
סיפור יפה ומושך…
תמשיך כך… (אם זה בת אז סליחה)
ואוו *~*
זה באמת ממש יפה (:
כבר הרבה זמן שלא קראתי סיפור כזה… עדין..
תודה רבה על התגובות :)
זה משמח אותי מאד, ורק הצטרפתי לפה.
נ.ב. אני בת.