החבורה ! על וואן די עונה 3 פרק 11

״אור ? על מה את חושבת?״ הארי שאל וחייך אלי . היו צלמים באזור אז העדפתי לא להגיד את האמת.
״על החבר המושלם שלי״ אמרתי מחייכת ואחרי שהצלמים הלכו מתקרבת ולוחשת לו
״על מה שקרה בחודש האחרון״ אמרתי לו וחייכתי חיוך מאולץ . זה לא התפתח למה שרצינו. זה היה בתכנון רק מתיחה ללואי. ואז הבנים האמינו לזה , ואז המעריצות, וההנהלה ואז הפפרצי , ועכשיו כולם יודעים ומאמינים לזה . יאפ.. הסתבכנו קשות. יש כרגע 3 אפשרויות שעומדות בפניי:
1.שנחזור אבל הפעם באמת ולא בכאילו.
2.שאני יפרד ממנו וזהו.
3. או להישאר ככה ולראות איך הכל מסתבך יותר ויותר . אפילו שכרגע הכל טוב.
החלטתי להישאר בינתיים עם שלוש עד שדעתי תשתנה או שכמו שאני מכירה את הארי, הוא יעשה משהו טיפשי.
וכמובן שצדקתי .
-אחרי שבוע-
אז , כמו שאמרתי , הארי עשה משהו טיפשי. מה זה יכול להיות , אתם שואלים? זה הארי פריקינג סטיילס יו נואו .., היינו אצלי בבית . הוא היה ריק . אבל זה לא מה שאתם חושבים!! לדעתי , זה אפילו גרוע יותר .
״אור .. נו קדימה !!״ הוא צעק בקושי עומד מהסלון בזמן שאני מסרקת את שיערי ויורדת אל הסלון.
״אתה ממש מפגר״ אמרתי
״אבל אני החבר המפגר שלך״ הוא אמר וחייך
״הארי אין פפרצי פה , אתה יכול לחזור לטמטום הרגיל״ אמרתי :/
״אור .. אני אוהב אותך. אבל באמת. לא בזיוף, לא סתם, ואני חושב שאני מתאהב בך שוב . אני לא בטוח מה את חושבת אבל אני לא יכול בידיעה שמה שיש בינינו עכשיו לא אמיתי. אני רוצה שזה יהיה אמיתי״ הוא אמר והיה לי פרצוף של ׳הולי פאק זה לא קורה לי׳
״אני מניח שאת.. לא .. אוהב..ת .. אות..י יות..ר.. אני י..לך וז..הו״ הוא גמגם כשדמעות ירדו מעיניו לאט לאט. פאק ! זה אמיתי ! הוא לא צוחק ! הוא לא אומר את זה סתם! זה אמיתי לגמרי.. אני לא יכולה לראות את הדמעות האלה .. והן בגללי! בגללי!!! אני יעשה הכל רק שלא יבכה בגללי .. הבן אדם שאני אוהבת בוכה בגללי… רגע ! הבן אדם שאני אוהבת? ממתי זה ? טוב למי אכפת! הוא בורח פה !
״אני אוהבת אותך״ אמרתי כשדמעה קטנה וחלקלקה מסרבת לרדת ונותנת לי הרגשה מגעילה . סגרתי את עיני, מאלצת אותה לגלוש על לחיי . הוא הרים את מבטו אל עיניי ונישק אותי . הוא חייך כל הנשיקה . יכולתי להרגיש את זה . הוא מאושר. אז .. אני מאושרת גם. איתו. נישקתי אותו בחזרה . מחכה למה שיבוא אחרי הנשיקה הזאת, (לא זה לא זה !!! סוטות שכמותכןןןןן:/)
״הארי. אני רצינית עכשיו. אני אוהבת אותך אבל..״ באתי להגיד ויכולתי לשמוע את הלב שלו מתנפץ מהמילה היחידה הזאת. אבל. שהורסת הכל. החלטתי לבנות את הלב שלו מחדש במילים אחרות.
״אני לא יכולה להשאיר את זה ככה . אני רוצה שזה יהיה אמיתי.באמת״ אמרתי וחייכתי אליו חיוך רציני . לא ידעתי מה אני עושה . זה לא המוח של אור אמסלם שדיבר . אלא הצד הקטן הזה המוח שהשתלט וגדל כל שמיה שהייתי עם הארי.
ועכשיו הוא משתלט על כל המוח שלי ושולט במילים שלי, ובמעשים שלי.

נישקתי אותו וכמו שציפיתי , הוא כבר לא נראה שבור יותר . הוא היה נראה יותר מאושר מתמיד. מהעובדה שחזרנו . אני מניחה. או שאפשר להגיד מקווה. כי אני באמת אוהבת אותו. ואני מניחה שרק עכשיו הבנתי את זה באמת כי אם הייתי מבינה את זה מוקדם יותר , לא היינו פה , היינו ביחד כבר שנתיים והיינו מאושרים מתמיד . ביחד. כשרק הבדיחות המפגרות של לואי גורמות לנו להפסיק להסתכל אחד על השני במבט מאוהב . כך דמיינתי שזה יהיה מהצד הזה שמשתלט עלי . אבל לא רק הצד הזה רצה שזה יקרה . כל הגוף שלי רצה . כל המוח וכל הלב . כן. הלב שלי רוצה את זה . עכשיו אני כבר לא מפקפקת בו. הפעם הוא לגמרי צודק . ומעכשיו, רק לו אני יקשיב . אני והארי ביחד . שוב . שוב מאושרים ושוב שמחים. שוב ביחד. אחד עם השני. הדבר הטיפשי הזה שהארי עשה , כנראה החזיר אותי למספר 1.(תחזרו ללמעלה של הפרק אם אתם מבולבלים:/)
אני אוהבת אותו וחזרנו. ככה זה . ואני שמחה שזה ככה . כל הזמן הזה רציתי שזה יקרה . ואני יודעת את זה . אני לגמרי בטוחה . במאה אחוזים שנועדנו להיות ביחד . אמי רוצה להיות איתו והוא רוצה להיות איתי . אני מקווה :/ אבל אם כן, אני בטוחה , שהוא יהיה איתי תמיד ולא ישאיר אותי ללכת שוב .