מפלצות הלילה הגשום | פרק 29
הבנתי שאותו דבר כלשהו התאמץ להעלות גם את רגליו.
הבטתי באימה ביצור שניסה לצאת מתוך האדמה, כאשר רעש של פלופ חזק נשמע בקצה האחר של החצר.
הסבתי את ראשי לעבר גוש בוץ שקפץ מתוך האדמה, אבל הוא לא היה מעניין במיוחד. אולם כשסובבתי את ראשי בחזרה לדבר המסתורי, הוא כבר לא היה שם.
הוא היה –
מאחורי!
או שלא… זאת הייתה השמיכה שלי, היא נערמה כאשר זרקתי אותה לעבר המיטה, זה יצר לה צורה של ראש, וצורה של גוף מאחוריה.
מפגר, קיללתי את עצמי בכעס.
לאחר מכן חזרתי להתבונן במקום שבו מקודם צץ אותו יצור מוזר.
הגעתי למסקנה מידית – הוא כבר לא היה שם.
אני חולם, חשבתי, אני עייף מדי.
הכל התחיל לשעמם בחצר האחורית. כבר לא ממש מלהיב כמו בפעם הראשונה.
לפתע הרגשתי צורך לספר את זה להוריי, רציתי שהם ייראו את גושי הבוץ. מעניין מה אמי תגיד על זה, היא כימאית. היא חייבת לתת הסבר הגיוני משלה בנוגע לתופעת "גושי הבוץ".
נשכבתי על מיטתי בעדינות, כיסיתי את עצמי בשמיכה החמימה והנוחה…
בום!
רעם.
אבל התחלתי להתרגל למזג-אוויר הזה.
שקעתי לתוך המיטה. הרגשתי תשישות קלה. התחלתי לעצום את עיניי אבל מיד פקחתי אותם בבהלה.
דפיקות בדלת.
דפיקות עצבניות וחזקות.
ב-א-ם! ב-א-ם!
מי זה?
תגובות (0)