ניסוי חברתי מעניין
שני החותרים התיישבו, כל אחד, בסירתו.
״היום נבצע ניסוי מעניין״, אמר היועץ הארגוני. ״כל אחד מן העובדים ינסה לנתב את הסירה שלו ליעד שנקבע עבורו מראש. אבל, גבירותי ורבותי, הדבר לא כל כך פשוט כפי שהוא נראה. שתי הסירות תהיינה קשורות זו לזו. זהו ניסוי מרתק שילמד אותנו רבות אודות המניעים האמיתיים שעוזרים לאנשים לקדם רעיונות.״
יריית הפתיחה נשמעה. שני העובדים החלו לחתור בכל המרץ.
המאמץ ניכר על פניהם של שני העובדים. כל אחד ניסה להוביל את סירתו, וכמובן גם את סירתו של היריב, אל עבר היעד שלו. לא נראה היה שמישהו מהם יסכים לוותר. הסירות עמדו במקום. העובדים בקהל שצפו במתרחש הביעו ספק שמא ימצא פתרון.
״חכו, רבותי, יש לי ניסיון רב בתרגיל הזה. ביצעתי אותו בהרבה מאוד ארגונים״, אמר היועץ הארגוני. ״דרושה לשם כך רק סבלנות.״
עברו יותר משלוש שעות ולא נראה כי הסירות התקדמו משמעותית. היועץ נראה רגוע מתמיד.
השעון תקתק. שעה ועוד שעה עברה, אך שינוי ממשי לא הורגש.
״היי״, צעק אחד העובדים שצפו במחזה מן הקהל, ״זה לא ייגמר לעולם.״
היועץ הארגוני היסה את העובד וביקש: ״שים לב למה שעומד לקרות עכשיו.״
שלוש שניות לאחר מכן, נראה לפתע כי החותרים שינו אסטרטגיה. כל אחד מהם חתר בשיא המרץ, ושניהם הביאו יחד את הסירות אל מקום נייטרלי בחוף. העובדים היו המומים.
״ובכן, רבותי, זהו הלקח שאני רוצה שתלמדו כולכם״, אמר היועץ. הוא הרים את ידיו בדרמטיות והמתין עד ששקט ישרור בקהל.
״אם יש דבר בארגון גדול, שחזק מכל יעד אישי, הוא השעה חמש בערב.״
תגובות (4)
חחחחחח
ענק!!!
גדול!!!אין, אין עליךךךךךך
גדול!
ואני מאמינה שמסתתר כאן לקח מעט יותר גדול…
והוא?