מבחן ניהולי
שני המנהלים הבכירים ניהלו שיחה קולנית למדי.
״העובד הזוטר שייך למחלקה שלי, ועל כן אני זה שמתעדף עבורו את המשימות״, אמר המנהל הראשון.
״לפני כחודש, עם התנעת הפרויקט החטיבתי, העובד סופח למחלקה שלי עד להודעה חדשה״, השיב המנהל השני.
הקולות הצורמים לא פסקו. במשך דקות מספר, שדמו לנצח, המשיכו שני המנהלים בהחלפת מהלומות מילוליות. היה זה היועץ הארגוני שקטע את הויכוח.
״חברים יקרים, יש לי הפתרון שיסייע לכם להחליט למי ידווח העובד הזוטר.״ היועץ שלף מן הנדן שהיה קשור על גבו חרב סמוראית. הוא הניף אותה באויר, עצם את עיניו, שאף אויר לראותיו והתכונן להנחתת מכת מחץ על העובד הזוטר. המנהל הראשון, אשר הזדעזע מן המחזה, הרים את ידיו באחת.
״אל תפגע בעובד הזוטר!״ קרא בקול. ״אני מוכן לוותר על המשאב היקר, ובלבד שלא תפגע שערה משערות ראשו.״
היועץ הארגוני הניח את החרב הסמוראית במקומה. ״יפה דיברת, אדוני המנהל. היחס הדואג שהענקת זה עתה לעובד הזוטר, מוכיח כי אינך המנהל שלו. לצערי, לא תוכל לתעדף עבורו משימות.״
״אם כך״, אמר המנהל השני, ״גם אני לא מעוניין לתעדף לו משימות.״
תגובות (2)
יש לך קטעים טובים. ממש טובים.
תודה רבה :-)