מפלצות הלילה הגשום | פרק 24
אוי לא! אוי לא! מה היא תעשה כשהיא תראה את הבוץ על הידית???
אבל האמת, שהיה לי מזל.
"צ'רלס!!!" קראה הדודה רבקה.
"מה?" השיב לה הדוד צ'רלס, קולו נשמע עמום ומרוחק. כנראה הוא והוריי ישבו בקצה הסלון למטה.
"בוא הנה, מיד!" הורתה אשתו.
הדוד צ'רלס מלמל משהו ואז הגיב לאשתו, "תכף!"
לאחר כמה שניות שמעתי את פסיעותיו האטיות על המדרגות בדרך לעליית הגג.
קירבתי את אוזני אל הדלת והתחלתי להקשיב –
"כנראה הילדים ביקרו גם בעליית הגג, שים לב לבוץ על הידית!" אמרה הדודה רבקה בשקט, ואני עשיתי מאמץ כביר כדי לשמוע אותה.
"זה בוודאי קרה כשהם שמו את בובת הבוץ במתנה. הזהרתי אותם, הם לא יעלו מהמרתף שוב, לעולם!"
לאחר מכן הדודה רבקה לחשה משהו באוזנו, כי זה היה יותר שקט מדממה.
אחרי שהם סיימו להתלחש, הדוד צ'רלס שב אל הסלון והמשיך לפטפט עם הוריי.
הדודה רבקה החלה לטעון את מכונת הכביסה ואני קפצתי אל מיטתי. נחתי כמה דקות על הבטן עם הפרצוף דחוס לכרית. ואחרי זה הסתובבתי על גבי ועצמתי את עיניי. מחשבות רבות רצו בראשי.
הילדים של הדוד צ'רלס? מי הם? תהיתי, והאם באמת הם אלו שהכניסו לי את בובת הקפיץ הבוצית למתנה? ודרך אגב, איפה המתנה הזאת? הרמתי את ראשי והבטתי מסביבי. לא, הדוד צ'רלס לקח אותה לסלון ולא החזיר לי אותה אחרי זה… הכל פה מוזר מאוד…
ואז מחשבה חדה חצתה את מוחי –
תגובות (0)