להיות נאהבת ♥פרק 3

מנקודת מבט של שון:
"מי זאת?"שאל גייק, ששיחקנו באולם "לא יודע בטח חדשה.." אמרתי ,"יפה לנו…" אלכס ציחקק, "שתצטרף לנבחרת המעודדות, " הוסיף גייק, "לא ניראלי היא הסגנון של זה…" אמרתי ,"גם…מה היה הקטע של להתפרץ באמצע…?" שאל גייק, "בטח זה היה בטעות…" חשבתי עלייה, דמותה נכנסה לי לראש, חיוכה שראינו אותה…השיער הארוך שלה והעיניים האלה שהיה קשה לפספס, היא…ממש יפה… פתאום שמעתי מישהו צועק בשמי, אלכס,
הסתובבתי ראיתי שגייק הכניס סל , וצחק בקול רם, "זה לא פייר!" צרחתי ורצתי אליהם, "מה זה אשמתי שאתה בעננים ! על מה אתה חושב?" "כלום עזבווו"

חזרה לנקודת מבט של לירון:
סיימנו עם הסיור סוף סוף, אני ואמא חזרנו הביתה נכנסתי לחדר ובהיתי במראה, "ילדה יפה של אבא.."נזכרתי, נזכרתי באז בעבר…באבא, הורדתי את החולצה הזאת ממני ופתחתי את הארון מאחורה היו כמה שמלות דחוקות, הוצאתי אותה בתקווה שעדיין עולות עלי, טוב…לא ממש השתנתי מאז, גם לא גבהתי הרבה, מדדתי אחת אדומה קצרה ההיא שלבשתי לבכורה בגיל 10 לסרט שאבא ביים, כן הוא היה במאי, חייכתי לרגע, "כמה זמן לא ראיתי את החיוך הזה…" שמעתי קול, אמא. הסתובבתי ,החיוך ירד מפניי והלכתי להוריד את השמלה, "חכי אני יצלם אותך" אמא חייכה , מה היא צריכה תמונה שלי פתאום נזכרה בי…"שיהיה לי תמונה של הבת שלי בטלפון…" היא חייכה, "לא צריך…" אמרתי בקרירות , "לרי…"
"לירון" תיקנתי אותה והלכתי להחליף, מצלמה…חשבתי לעצמי כמה אהבתי להצטלם פעם ,כמה השתנתי מאז, הגיע סוף השבוע הכול היה מוכן לנסיעה שלי לפנמייה בתחילת השבוע, הסתכלתי על השידה בחדרי התקנון הונח שם, נזכרתי, דיפדפתי בו "כאילו למישהו יש כוח לקרוא את כל זה.." מילמלתי, פתאום מישהו דפק בדלת חדרי, "הי.."שמעתי קול, זה היה האבא החורג שלי ,זיו.
"היי…" הסטתי מבטי בכעס, "אתה לא עובד ?" שאלתי, עדיין לא מסתכלת עליו, "לא..אני עושה עוד הכנות לנסיעה בח'ול, " "תהנו.." אמרתי בלחש, עוד שנייה יצאו לי דמעות, "יהיה לך כיף בפנמייה ו…" "ברור.." קטעתי אותו, רציתי כבר שיצא מהחדר, "טוב אם את רוצה לדב…" "אני לא" קבעתי ושמעתי דלת נסגרת, הסתובבתי ודמעות עוד התחילו לצאת מעיניי מזה החיים האלה… זרקתי את התקנון על הרצפה ונשכבתי על המיטה, ולראשונה מאז הרבה זמן בכיתי, לא יכלתי להישאר עוד חזקה ,והייתי שברירית הכול יצא.
פתחתי את עיניי לבוקר חדש ,בוקר שהולך לשנות את כל העתיד שלי, הסתכלתי על המיטה שלי…מתי אני אישן בך שוב, התקדמתי לעבר הארון הוצאתי משם שורט גינס בצבע תכלת וגופייה יפה עם דגל ארצות הברית עלייה, שמתי את האולסטראס השחורות שלי, נעלי המזל שלי, התאפרתי קצת ופיזרתי את השיער, ירדתי למטבח לארוחת בוקר ראיתי את המזוודות של ההורים שלי בכניסה לבית, שמעתי אותם מדברים למעלה, אכלתי קצת פנקיקיים שהועזרת דינה הכינה והייתי מוכנה לצאת, המחשבות שבראשי לא הפסיקו..אף פעם לא התרגשתי כמו שאני מתרגשת עכשיו, לפי מה שראיתי וקראתי..(כן בקושי) הלימוד שם קשה ושונה מאחרים, ממש מקפידים שם,
"אוו הילדה היפה שלי מוכנה" אמא חייכה אליי והתקדמה לעברי לא עניתי, רק התקדמתי לעבר הגיפ בתקווה להגיע כבר כמה שיותר מהר ,זיו נהג ולידו ישבה אמא, כל הנסיעה היה שקט מעצבן…שמתי אוזניות שהגענו זיו הוציא את המזוודה שלי, ואני יצאתי מהאוטו בוהה "בארמון" שהופיע מולי שהוא….הפנמייה.