הבן של המורה הפרטית שלי\ פרק 11

"בת זונה!" צרחתי והתחלתי לבכות "מה קרה?" מלמלה לעברי עדי "הזונה אמרה שאני לא שרה מספיק יפה, שאני צריכה עוד לעבוד על הקול שלי!" צרחתי "אני בלהקה פאקינג 5 שנים ואני לא עובדת על הקול שלי?!" צרחתי "מה קרה?" שאלה אותי לוסי "לא התקבלת?" שאלה ועשתה לי פרצוף עצוב "כי אני כן!" צרחה וכל השפוטות שלה התחילו לצרוח "לכי להזדיין" מלמלתי "גם את" חייכה "עם החבר שלך, אוי סליחה.. החבר שלי!" אמרה והסתובבתי אליה "מה?!" צרחתי "כן.. מתוקה שלי.. מה תובל לא סיפר לך שהיינו יחד שנתיים?" היא שאלה אותי "זה לא נכון.." לחשה לי עדי לאוזן "אל תריבי איתה, תדברי עם תובל ותראי שזה לא נכון!!" אמרה לי "את לא היית עם תובל שנתיים.. הוא בחיים לא היה סובל אותך, מפלצת!" צרחתי "באמת? אז אולי כשאי שתשאלי אותו עם מי הוא עשה סקס בפעם הראשונה" אמרה וחייכה אליי חיוך מנצח. הייתי בעצבים "ללי.. אל תמשיכי לדבר איתה בואי" אמרה עדי ומשכה אותי . המשכתי להסתכל על הזונה הזו והיא הסתכלה עליי עם חיוך מנצח.
————–
"זה לא נכון!" אמר אסף "הוא בחיים לא היה חבר של לוסי מהשכבה שלך.." אמר לי "אתה בטוח?" שאלתי והוא הנהן "בטוח, איפה עדי?" הוא שאל אותי "במבחן.." מלמלתי "תודה שעזרת לי!" חייכתי וחיבקתי אותו "תובל בכיתה י"א 9" אמר לי וחייכתי אליו "תודה" אמרתי ורצתי לכיוון המדרגות.
————
נכנסתי לכיתה וחיפשתי את תובל, הוא לא היה שם. הסתכלתי מסביבי וראיתי את ליאור ועדן "היי" חייכתי "מה נשמע?" שאלה אותי עדן "לא משהו.. רבתי עם אחת הפאקאצות בשכבה שלי.." מלמלתי "שוב?!" חייך אליי ליאור "אתם חברים ממש תומכים!" מלמלתי "איפה החבר שלי?" שאלתי אותם "הוא לא כאן עכשיו.. הוא בטח הבריז כדי ללכת לראות אותך" אמר לי ליאור וחייך. חייכתי גם ויצאתי מהכיתה.
—————
"היי מאמי" הוא ענה לי כשהתקשרתי "היי תובי.. תגיד איפה אתה?" שאלתי אותו "אני.. אםם.." הוא מלמל ושמעתי שהוא לא בטוח בתשובה שלו "איפה?" שאלתי "אני בבית.." אמר לי ושמעתי קול של בחורה לידו. אולי זאת התימור הזאת. "אהה.. אוקיי מאמי" מלמלתי "אוהבת אותך" אמרתי לו "גם.." הוא מלמל וניתק לי. הלכתי עוד כמה צעדים ולא האמנתי למראה עיניי. תובל ואיזה ילדה בלונדינית כנראה מהשכבה שלו נמרחים אחד על השני. בהיתי בהם בהלם.