שטח אויב – פרק 6

״קדימה בלה , אנחנו נאחר״ צרחה עלי סילבר כשהיא כבר לבושה במדים ועל פנייה מבט עצבני .
״אני באה , אני באה״ אמרתי באדישות וסיימתי לקשור את שרוכי הנעליים הצבאיות השחורות שלי .
״קדימה״ אמרה ומשכה אותי , אספתי את שיערי השחור לקוקו גבוה ומתוח בדרך אל הכניסה לבסיס הקטן שלנו .
שערים גדולים , מסביב לכול הבסיס חומה גדולה , מצד ימין של השער בקתה קטנה שיכולה להכיל 4 אנשים שולחן וכיסאות , בפנים יש גם קומקום חשמלי תמציות לתה , קפה , סוכר .
״לעזאזל זה הולך להיות לילה ארוך״ מלמלתי כשנכנסנו אל הבקתה .
הבחנתי ברייאן המפקד של הפלוגה השנייה , ובמפקד , הוא צחק למשהו שראיין אמר ולבי החסיר פעימה .
החיוך שלו מושלם , חיוך ישר חושף טור שיניים לבנות וישרות .
״אתם מאחרות״ אמר המפקד ומיהר להוריד את חיוכו מהפנים , ״סליחה המפקד ״ מיהרה סילבר להגיד ולתקוע בי מבט רצחני .
״אז נתחלק לזוגות , שתיים ישמרו בחוץ ושתיים בפנים ״ אמר ראיין , על כיס חולצת המדים שלו הבחנתי בתג השם שלו , קולנול ראיין מתיו .
אז גם הוא מפקד , יופי נתקענו עם שני מפקדים שבטח חושבים רק על עצמם ולא מעניין אותם מהסביבה שלהם , סנובים , ומגעילים , את כול זה למדתי מהמפקד שלי .
״לוטננט סילבר את איתי , מייג׳ור בלה את עם קולנול ג'ייקוב ״ אמר ראיין והשתמש בדרגות הצבאיות שלנו , הדרגה שלי גדולה יותר משל סילבר .
סילבר הזעיפה פנים , היא רצתה להיות עם ג'ייק , אבל היא נתקעה עם ראיין .
הבטתי על ראיין , שיער חום בהיר בתספורת מארינס , עיניים כחולות בהירות כמו קרח , גופו שרירי ומפותח , וצלקת חצתה את גבתו הימנית .
כמו שאני מכירה את סילבר , היא מתאהבת מהר , רק מכמה מילים יפות ומראה היא יכולה להתאהב אנושות בגבר, ייקח לה שתי דקות להתאהב בראיין אם הוא יחייך אליה , או יגיד לה מילה יפה .
״קחי״ אמר ג'ייק ודחף לידי נשק , רובה M16 ארוך ושחור , הוא לקח לידו אקדח זהה ויצא מהבקתה בלי לטרוח להגיד משהו .
ושוב , הוא שונא אותי .
יצאנו אל האוויר החם בחוץ , השמים כהים וזורעי מליוני כוכבים מנצנצים , חצי סהר לבן תלוי במרכז השמים והאיר את החשכה הסוררת .
ג'ייק נעמד מצד אחד של השער ואני נעמדתי מהצד השני שהנשק תפוס בידי ואני מוכנה ומוזמנת לירות במקרה הצורך, ג'ייק עמד בדיוק כמוני שהרובה בידיו מוחזק ישר ומוכן לירות במקרה הצורך .
שקט השתלט עלינו , השקט הזה החריש את אוזניי , אבל מה כבר אני יכול להגיד בשביל לשבור את השלווה של הלילה .
הבטתי על השמים , עייני הלכו לאיבוד בכוכבים המנצנצים , הלוואי והייתי כוכב בשמיים , תלויה במרומים, להיות חסרת דאגות וצרות , להיות תמיד שלווה ולהביט על טבע העולם שלנו .
אבל העולם שלי קורס , קורס מסביבי , כבר אין לי משפחה , החברה הכי טובה שלי מהבית נרצחה , האקס שלי בכלא על טעות קטנה , והכול פשוט נהרס , החיים שלי נהרסו , נהרסו לגמרי , אם לא הייתי לוקחת את ההחלטה שלקחתי מי יודע אם הייתי עדיין בחיים .
רק בזכות ההחלטה הזאת להתגייס לצבא נשארתי בחיים , אני משרתת במארינס האמריקאי של צבא ארצות הברית כבר שנתיים מאז שאני בת 18 , עכשיו אני בת 20 .
פה הכרתי את שלושת החברות הכי טובות שלי , ג׳סמין , רוז , וסילבר , כמה שיש להן חסרונות אני אוהבת כול אחת ואחת מהן .
את ג׳סמין בעלת השיער השטני והעניים הירוקות זוהרות , את סילבר בעלת השיער הבלונדיני מתולתל היפה והעניים כחולות אפורות , ואת רוז בעלת השיער הארוך והבלונדיני פלטינה ועיניה המיוחדות בצבע טורכיז .
הן נראות כמו ברבריות , הן יפות , יפות הרבה יותר ממני , אני לא חושבת שיש בי משהו יפה .
שיערי שחור חלק וארוך בלי שום עניין שיער רגיל , ועייני ירוקות , אין בי שום דבר מיוחד .
הבטתי עליו .
מה הוא מצא בי , למה הוא לא נישק את רוז , או סילבר שבמילא כבר דלוקה עליו , אפילו ג׳סמין המראה שלה כבש את כול הבחורים בבסיס.
מה הוא מצא בי ?
הוא כנראה שם לב שאני מסתכלת לעברו והביט לעברי , מיהרתי להסיט את מבטי ממנו , מעיניו הצהובות זהובות .
״קולנול , מייג׳ור , הפסקה״ שמעתי את קולו של ראיין מפתח דלת הבקתה .
הבטתי על שעוני שעל מפרק כף ידי , עברו פאקינג שעתיים , איך הזמן עבר מהר בלי שהרגשתי , טבעתי במחשבות בלי לשים לב למתרחש מסביבי .
נכנסנו אל הבקתה הקטנה , סילבר ישבה לעד השולחן כשהיא שותה כוס קפה , ״אני עייפה״ התלוננה כשהתיישבתי לידה.
״בסדר , בשלוש מחליפים אותנו , תחזיקי מעמד ״ אמרתי לה .
עיניה הכחולות אפורות הבריקו , ״עכשיו רק 12״ אמרה בבאסה .
הכנתי לעצמי גם קפה והתיישבתי בחזרה ליד סילבר , הבטתי אל עבר הדלת , ראיין וג'ייק עמדו שמה ועישנו .
לא ידעתי שהוא מעשן .
״ראיין כול כך חמוד״ אמרה סילבר בחולמנות , והנה שוב היא התאהבה , היא מתאהבת כול פעם מחדש.
״כן ?״ שאלתי אותה בהרמת גבה , לגמתי מהקפה השחור והקפאין עורר אותי מתחושת העייפות ששריתי בה .
״אם אני מספרת לך משהו את מבטיחה לא לספר , זה יסבך את שנינו בצרות״ אמרה לי .
״מי זה ׳שנינו׳ ?״ שאלתי אותה מבולבל ולגמתי עוד לגימה מהקפה הרותח שבכוס שלי .
״אני וראיין״ אמרה לאחר רגע , מבטה ניראה מאוהב כול כך .
נאנחתי וחייכתי קלות , ״נו?״ שאלתי מחכה שתספר לי את הסיפור .
״התנשקנו ״ אמרה בחיוך , הכוס החליקה מידי ונפלה על הרצפה .
הזעפתי פנים , הכוס התנפצה על הרצפה והקפה נשפך על ריצפת הפרקט .
ראיין וג'ייק הסתכלו פנימה והיו מבולבלים ממה שקרה , ״אנחנו נדבר על הנושא הזה אחר כך״ אמרתי לה .
״אני יודעת שזה חמור והוא מפקד , אבל אני לא יכולתי לעמוד בפיתוי הוא כול כך חתיך ״ אמרה לי .
״אם הגנרל יגלה את זה הוא יסלק אותך ואין סיכוי שנצא אל השטח״ אמרתי לה וחיפשתי בעזרת מבטי משהו שאני יוכל לנקות את הבלגן .
״מייג׳ור , את מסתדרת ?״ שמעתי את קולו הגברי שגרם ללבי לפעום בחוזקה , ״כן המפקד״ עניתי וקמתי להביא את גליל נייר שצדתי במבטי .
ניגבתי את הקפה והרמתי את שיברי הזכוכית וזרקתי אותם אל הפח , ראיין וג'ייק הפעם נכנסו פנימה והתיישבו מולנו ליד השולחן .
ראיין החליף מבטים עם סילבר שחייכה , לא יכולתי שלא לגחך למראה הזה .
״משהו מצחיק אותך חיילת ?״ שאל אותי ג'ייק , ראשי קדח בעצבנות יתרה ולבי פעם בעצמה .
״שום דבר המפקד״ מיהרתי להגיד .
״אני יכולה לצאת בחוץ לשאוף אוויר ?״ שאלתי אותם ולא חיכיתי לתשובה ישר יצאתי לבחוץ .
האוויר החם והלילה איוורר אותי מעט מהאווירה המגעילה שבבקתה .
התרחקתי טיפה מהאזור של הבקתה , הלכתי אל עבר מבנה המקלחות , הייתי חייבת לשטוף פנים , הרגשתי טיפה מוזר כשעברתי ליד מבנה המגורים של ג'ייק .
נכנסתי אל המבנה , והלכתי לצד של תאי השירותים , עמדתי מול הכיור ופתחתי את הברז , מתוכו זלגו מים קרירים .
שטפתי את פניי במים הקרים , עורי נשאר רך ורענן אחרי זה , הרגשתי מין מועקה כזאת לוחצת לי על החזה .
״אני יודעת שאתה פה״ אמרתי בקול רם , הוא נכנס מבעד לדלת הראשית , נעמד מאחורי וידיו חיבקו את מותניי .
והינה עכשיו הוא אוהב .
״למה אתה פה ? אתה לא חושב שהם יחשדו ?״ שאלתי אותו וחיכיתי לתשובה .
במקום זה שפתיו נחו על שקע צווארי ונישקו בלהט , ״תפסיק ״ אמרתי ודחפתי אותו ממני .
הוא חייך משועשע והתקרב אלי , נתתי לו לצמצם את הפערים בנינו .
״אתה לא מפחד שיתפסו אותנו ביחד ?״ שאלתי אבל שוב הוא לא ענה .
ידיו נחו על מותניי והוא התקרב אל פניי , מרפרף עם שפתיו על שלי אבל לא נוגע בהם .
כול מערכותיו נדלקו , הצמדתי את שפתיי אל שלו והוא חייך .
הוא דחף אותי אחורה עד שגבי התנגש בקיר , כשהוא צמוד אלי יותר מידי ומנשק את שפתיי בכוח.
לאט לאט לשונו החליקה אל פי והוא נישק אותי , הוא הניח את ידו על הירך שלי ובתנועה אחת כבר הייתי על שיש הכיור שלידנו , רגליי עוטפות את מותניו והוא מנשק את צווארי.
״כדאי שנילך״ אמרתי לו , ומפי נפלטה אנחת תענוג לא רצויה .
״עוד חמש דקות״ אמר וידיו התחילו לפתוח את כפתורי חולצת המדים שלי , הוא עצר לרגע , הוריד את חולצתו במשיכה והמשיך במלאכה כשהוא מנשק אותי בלי הפסקה .
״תפסיק ״ עצרתי אותו כשפתח את כול הכפתורים ובא להוריד את גופיית הבסיס הצמודה שלי בצבע לבן .
הוא הביט עלי ברעבתנות , הוא רק רצה לתפוס אותי ולנשק את שפתיי בכוח .
אבל עצרתי אותו ולא נתתי לו .
בהיתי בגוף שלו , גוף מושלם שכמעט ואי אפשר להגיד לו לא , אבל הצלחתי ואמרתי לו לא .
ידי נחו על החזה השרירי והחשוף שלו , הוא התקרב אלי שוב והצמיד את שפתיו אל מצחי ונתן לי נשיקה קצרה .
הוא כפתר על גופו שוב את חולצת המדים שלו והסתיר את גופו השרירי .
״למה אתה שונא אותי ?״ שאלתי אותו וכפתרתי את כפתורי חולצת המדים שלי על גופי .
״אני לא שונא אותך״ ענה לי בקול מת וחסר רגש .
״אבל אתה גם לא אוהב אותי״ אמרתי לו בנימה ארסית .
״נכון״ ענה לי והביט הישר אל תוך עייני מעביר מידי פעם את מבטו אל שפתיי .
״כדאי שנחזור״ אמרתי שוב , ״סילבר וראיין עסוקים״ צחקק משועשע .
״אתה יודע שאם יתפסו אותך יחד עם אחת החיילות שלך יסלקו אותך , ואותי , אני לא יצא לשטח , בטח שלא אתה , ויסלקו את שנינו״ אמרתי לו וסידרתי את הקוקו המתוח שלי .
״אני מוכן להיסתכן״ אמר והתקרב אלי , עדיין ישבתי על השיש של הכיור , ידיו נחו על השיש משני צידי גופי , ועיניו הצהובות זהובות מביטות הישר אל תוך עייני .
מבט אחד ממנו גורם לי להזיע ולצמרמורת בגופי , בטני מתכווצת ולבי מתחיל לדפוק במהירות בתוך בית החזה שלי .
״למה אתה מוכן להסתכן , עבורי ?״ שאלתי ובררתי טוב טוב את המילים לפני שנתתי להם לצאת מבעד לפי .
הוא חייך משועשע , ידו נשלחה לעברי ונחה מתחת לסנטרי , מלטף עם אגודלו את שפתיי האדמדמות .
״אה?״ שאלתי מחכה שיענה לשאלה ששאלתי אותו , הוא גיחך וצחק משועשע כמו מקודם , ״זה באמת משנה לך ?״ שאל אותי ואגודלו עבר ללטף את הלחי שלי .
״כן , זה משנה לי , למה דווקא אני ? , יש פה בבסיס שלנו הרבה יותר חיילות יפות ממני ״ עניתי לו לשאלתו .
״אני לא יכול להתעסק עם קטינות , רוב החיילות פה בנות 18 ״ אמרה והעביר את ידו על צווארי , אצבעותיו מטיילות על עורי , והרגשתי כמו כוויה מתמשכת עקב מגעו השורף והחם בי .
״וזאת הסיבה היחידה ?״ שאלתי אותו והבטתי הישר אל תוך עיניו , יודעת שאני במילא התמגנט אל עיניו המושלמות והבהירות , צהובות זהובות הצבע הזה נראה כול כך לא טבעי , והוא משתלב עם יפיו בצורה כול כך יפה .
שיערו השחור פחם , תווי פניו הגברים והמושכים , ועיניו הכובשות שגורמות לי בכול פעם רק ממבט אחד להיחרב עד עפר לרגליו .
״אחת מהסיבות״ צחק , הוא רכן קדימה עד ששפתיו נצמדו אל שפתיי בכוח ונישקו אותי , לא יכולתי להתנגד , הוא היה חזק יותר ממני , גופו מפותח ושרירי , ואני צנומה ורזה , וגם לא רציתי להתנגד , אני רוצה להרגיש אותו קרוב אלי , משהו בו גורם לי להמשך אליו כמו עש אל אור .
אני לא יודעת מה יש בו , ההתנהגות שלו מחפירה ומגעילה , פעם הוא שונא ופעם הוא אוהב , ואני לא יודעת למה הוא גורם לי להרגיש את מה שאני מרגישה .
שפתיו התנתקו משפתי לאט לאט והתענתי מכול רגע , הוא ליטף את פניי והעביר את אגודלו שוב על שפתיי האדמדמות , רציתי לנשק אותו שוב , משום מה אני אוהבת את המגע שלו .
כשהוא התנתק ממני הרגשתי כאילו לוקחים לי משהו חיוני , משהו שאני זקוקה לו , כמו אוויר לנשימה .
״כדאי שנחזור״ אמר הפעם והתקדם אל עבר היציאה מהמבנה , קפצתי מהשיש ונעמדתי על רגליי , העפתי מבט במראה.
שיערי השחור מסודר , כך גם המדים שלגופי .
ניתקתי את מבטי מהמראה והלכתי אחרי ג'ייק אל עבר היציאה מהמבנה , יצאנו אל אוויר הלילה החם , הכול שקט , רק צרצרים נשמעו ברקע החשוך .
״תחזרי אל הבקתה , אני הולך להביא משהו מהמגורים שלי ואני בא ״ אמר לי ופנה אל עבר מבנה המגורים שלו הצמוד אל מבנה המקלחות .
הנהנתי בראשי פעם אחת , ופניתי אל עבר הבקתה שבכניסה לבסיס , משחזרת את צעדי ממקודם וחוזרת בחזרה אל סילבר וראיין , רק השד יודע מה הם עושים עכשיו , אני מקווה שיפסיקו עד שאני יחזור .