יש דברים שרציתי לומר
זה בוער לי בפנים, כל כך שורף… אני מרגישה שעוד שנייה כל הרגשות הנוראיים האלה יתפרצו מגופי בלי יכולת לשלוט בהם.
כבר כמה שבועות שאתה לא מחפש אותי. לא מתקשר אליי, לא שולח הודעה. פשוט לא מראה יחס. לא מראה את הרגשות שאתה כביכול אומר שאתה מרגיש.
איך אמרת לי פעם? אמרת – אף פעם לא הייתי מאוהב, אלא אהבתי, ועכשיו אני מרגיש שאני מתחיל להתאהב…
ואני האמנתי. רציתי להאמין. כי ידעתי איך אני מרגישה. תחושה שזו לא סתם אהבה. כי אהבה רגילה לא מורגשת בכל איבר ואיבר בגוף שלך. היא לא מרעידה לך את הלב בכל רגע נתון. רק המחשבה עליך גורמת לי להתרגש. אני פשוט מאוהבת בך. כל כך מעטות המילים שיוכלו לתאר לך את ההרגשה הזו.
אני לא מסוגלת לשכוח את הלילה הזה, ביום ההולדת ה-17 שלי, שבאת לפגוש אותי. היית הכי יפה בעולם, ואני לא מדברת על החיצוניות הממשית, שגם מהבחינה הזאת היית מדהים, אלא אני מדברת על הדבר שהכי תפס אותי בך – העיניים. העיניים שלך היו בורקות מהתרגשות, יכולתי ממש לראות את האהבה שניבטת אליי מהן. אני כל כך מתגעגעת לרגע הזה. כל כך חסר לי לדעת שאתה מתגעגע אליי.
שמעתי השבוע משפט מדהים – במערכת יחסים צריך לוודא שהביחד, על כל יתרונותיו וחסרונותיו, יותר טוב מהלחוד. אני חושבת שהבנתי כמה זה נכון, ואני מנסה לשכנע את עצמי שהביחד שלנו יותר טוב מכל דבר אחר אבל קשה לי.
אני לא בן אדם שעוזב אנשים שהוא אוהב, אני תמיד רוצה לדעת שעשיתי כל מה שיכולתי בשביל לסדר את העניינים, אבל עכשיו? עכשיו אני צריכה להיאחז בתקווה כל כך קטנה שעוד שנייה כבר דועכת. ואני צריכה אותך. אני צריכה שתראה לי ששווה להילחם עלינו. כי מה כל זה שווה אם אני נלחמת לבד?
אני יודעת שהבעיה אצלי. אני לא מדברת בינתיים. תמיד מחכה לרגע הנכון, בלי להבין שאולי הוא לעולם לא יגיע. שהרגע יהיה נכון ברגע שאני אהיה זאת שאראה אותו כרגע המתאים.
אני פחדנית. חסרת ביטחון כל כך, אני מפחדת רק מהמחשבה שאני אקום בבוקר ואדע שאני כבר לא איתך. שאתה כבר לא איתי. ששוב חזרנו להיות שתי נשמות שמשוטטות בעולם ומחפשות אהבה.
אני כבר יודעת. אני מהרגע הראשון ידעתי – אתה האחד שלי, אתה המחר שלי, אתה כל העולם שלי.
אני מתפללת לרגע שבו כבר לא אפחד מהמחר, שבו כבר לא אפחד מכך שאולי ניפרד, מהרגע שבו לא אפחד מכלום. לעולם. שאהיה כמוך. חסרת פחדים. חופשייה.
יש כבר הרבה דברים שאני לא בטוחה לגביהם, אבל דבר אחד בטוח…
אני אוהבת אותך. יותר מדי.
תגובות (2)
וואו.
אין לי מילים.
אאחל לך בהצלחה, ושמה שקורה- הכל לטובה.
אל תפחדי מכלום.
נ.ב- אם זה לא היה מובן, אהבתי מאוד את צורת הכתיבה שלך ואת ההתבטאות.