סתם עוד סיפור אהבה דפוק פרק 11

היי. אני כותבת לך מבצפר. אינלי מצב רוח.
ישלנו שיעור חופשי, אז ישלי מספיק זמן לספר לך מה קרה…
~בוקר~
"קת'רין!! אני חייבת לדבר איתך!” משכתי אותה למקום הקבוע שלנו
"למה להיות אלימה?” היא שאלה ושיפשפה את היד שהיו עליה סימנים אדומים מהיד שלי
"דבר ראשון שתקי. דבר שני אני לא יודעת מה לעשות.. אני בבעיה" אמרתי לה ומהר
"מה? שפכי"
"אז ככה: מסתבר שהארי הוא האח של החברה הכי טובה של אחותי, ואממ… שניהם היו אצלנו אתמול,
והארי היה אצלי בחדר ו.. קרו כמה דברים..” אמרתי מהר משפילה מבט
"הו פאק! את לא.. עשית את זה איתו או משו.. נכון???” היא לחשה לי
"לא! איככ נראלך?! מפיתאום?? פשוט התנשקנו בקטנה כזה ו-”
"בקטנה?” היא לה מבט של 'לא מאמינה לך- ספרי את האמת'
"טוב אז לא בקטנה! הצטרפתנו ואחר הוא נשאר לישון אצלי ו.. אני לא רוצה להתאהב בו!!!” אמרתי מיואשת
"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב; אסור שיהיה בינכם משו! הוא נהיה כוכב והוא רק ישבור לך את הלב יותר מדי פעמים! וחוצמזה- כריסטין… ואת באמת רוצה להפוך לעוד אחת מהאקסיות המושפלות שלו?”
היה לה מבט של: 'ציפיתי ליותר..'
"אני.. לא יודעת מה לעשות..” התייאשתי
"אני לא אחליט בשבילך- אבל תחשבי על מה שאמרתי לך..” היא אמרה ונשמע צלצול
~~~
אני לא יודעת מה לעשות!! אוי פאק. צלצול. הארי קם. ומתחיל ללכת. לכיווני.
"אז..” הוא התיישב לידי והתחיל
"אתה יודע? שמתי לב לזה.. ישלך 2 אישיויות. 'הארי המקובל' ו'הארי שהיה אצלי'..”
"נו ו-?”
"ואני אגיד את זה מהר. אמ.. סורי. אין שומדבר ביני ובינך.” אמרתי מהר וקמתי
"לאלאלאלאלא!! חכי רגע.” הוא קם ועצר אותי
למה פתאום כולם השתתקו? למה כולם עכשיו רואים אותנו???
אני יכולה להישמע שאני רואה מזווית העין שלי את המורה טוחנת צ'יפס ונועצת מבטים כאילו היא בסרט תלת מימד..
"אני מצטערת. לא היה כלום בנינו וגם לא יהיה.” קבעתי עובדה וניסיתי לא להסתכל לו בעיניים.
"אז זה אומר שכל מה שקרה אצלך היה סתם דבר רגיל שקורה עם כל אחד?” הוא ניסה לתפוס את מבטי
"מה קרה בדיוק אצל אלכס?” מקנזי פתאום התערבה ונהיה שקט עוד יותר גדול
"לא קרה כלום!” התחלתי להכחיש
"כן קרה!”
"לא קרה!” אני והארי התחלנו לריב שם כמו שני מפגרים
ידעתי שאנשים מדמיינים גרסאות הרבה יותר מעוותות מהמציאות..
"בסך הכל התנשקנו!! לא קרה שומדבר!!” נכנעתי
"אז כן קרה משו!” מקנזי פתאום התערבה
"לא. נכון!!!” המשכתי לריב
"כן!!! זה נקרא!! הצתרפתנו משהו כמו 7 פעמים וזה נקרא שומדבר??” הארי צעק את המשפט הזה ואני רציתי לזרוק עליו כיסא אבל אז היה לי רעיון יותר גדול;
"למה זה כלכך אכפת לך אם היה משהו או שיהיה משהו?” יריתי את המשפט הזה לאוויר ויצאתי מהר מכיתה טורקת מאחורי את הדלת
~הדבר האחרון ששמעתי היה את הבנים הבהמות מהכיתה עושים להארי קולות של 'אוווו'~