שטח אויב – פרק 5

הרגשתי יד חמה מלטפת את פני עוברות על החבורה הקטנה שמתנוססת מתחת לעיני , פקחתי אט אט את עייני הירוקות וראיתי את עיניו .
צהוב זהוב כמו דבש נוזלי וחם , העיניים האלה כול כך ממכרות , עדינות , אך בכול זאת פראיות , מלאות סודות , מסתוריות וממגנטות .
״מה השעה ?״ שאלתי וקמתי במהירות לישיבה , אלוהים ישמור אני מאחרת .
״11 בבוקר ״ ענה .
״אנחנו מאחרים ״ אמרתי וקמתי מהר מהמיטה שלו , אני יקבל ריתוק בגללו וכמובן שהוא לא יצדד בי .
״היום שבת , עכשיו תרגעי ותחזרי למיטה״ קולו נשמע נוקשה , קולו הגברי משך אותי , עייני נמשכו אל עיניו הכובשות והיפות .
״אה״ מלמלתי , התיישבתי בחזרה על המיטה ונשכבתי לצידו שוב , ׳מה אני עושה פה בכלל ? ׳ המחשבה עברה במוחי כמה פעמים .
היד שלו חיבקה אותי והצמידה אותי אליו הרגשתי את השרירים שלו נמתחים עם כול תזוזה , הוא לבש רק מכנס לגופו , קעקוע המארינס התנוסס על לוח החזה שלו מעל הלב .
דפיקות חלושות על הדלת שלפו אותי מהטראנס ששקעתי בו , ״תחכי פה״ אמר לי וקם מהמיטה .
ניגש אל הדלת ופתח אותה לחצי ועמד בפתח , החדר מוסתר אי אפשר לראות מבחוץ דבר .
״המפקד , אנחנו מצטערות על ההפרעה אבל זה מקרה חירום ״ שמעתי את קולה הדק והעדין של ג׳סמין .
הלב שלי צנח , נכנסתי לפניקה לא רצויה והתחלתי להזיע טיפה , ׳לעזאזל׳ קיללתי בתוכי .
״מה קרה ?״ שמעתי הפעם את קולו הגברי , הוא מעמיד פנים כול כך טוב , הוא פשוט שקרן , צבוע , מעמיד פנים שכלום לא קורה .
״מייג'ור בלה קורטז נעלמה , אנחנו לא מוצאות אותה בשום מקום , קמנו בבוקר והיא לא הייתה בחדר , אנחנו דואגות שקרה לה משהו ״ שמעתי את קולה הרך של רוז .
״היא בטח קמה מוקדם והלכה להתאמן או משהו , אם לא תמצאו אותה עד השעה 14:00 תבואו אלי״ אמר להן .
זה אומר שהוא רוצה שאני אשאר עד 14:00 , הבן אדם הזה לא מובן , פעם אחת הוא שונא , פעם הוא אוהב , אפילו אוהב הוא לא נקרא .
״אוקי המפקד , סליחה על ההפרעה ״ אמרו ושמעתי את צעדי נעליהם הצבאיות מתרחקות , הוא סגר את הדלת .
״הם מחפשות אותך״ אמר לי , קולו הדהד ברחבי החדר , ״שמתי לב״ אמרתי לו בתוקפנות .
אני כבר לא יודעת איך להתייחס אליו , הוא מתייחס אלי לפי מצב הרוח , פעם עצבני , שונא , אוהב , מנשק , זה משגע אותי כבר .
״אם את רוצה להתקלח , זאת הדלת הזאת״ אמר והצביע עם ראשו אל עבר דלת עץ בקיר .
״אם יש לך מקלחת בחדר , מה עשית באותו היום במבנה המקלחות ?״ שאלתי אותו , בקושי הצלחתי למצוא את המילים הנכונות למשפט הזה .
״לא היה לי מים חמים ״ אמר ונשכב על המיטה לידי .
הוא עצם את עיניו הזהובות , הוא נראה עייף במיוחד .
קמתי מהמיטה , ״קחי״ אמר וזרק לי חולצה שלו שנחה על השידה שלצד המיטה .
״תודה״ מלמלתי ונכנסתי אל חדר המקלחת הקטן שיש לו בחדר .
פשטתי מעלי את הפיג׳מה הקצרה ואת בגדי התחתונים , פתחתי את הברז ומשם זלגו מים חמים המעלים אדים , נכנסתי פנימה אל המקלחת , המים שטפו את גופי הרזה .
׳את עושה טעות , למה נתת לזה לקרות?׳ שאל אותי המוח בקול מאשים .
׳מה כבר עשיתי ? , זה לא ששכבנו , רק ישנו ביחד ׳ עניתי בתמימות אל המוח , בלי לשים לב לפח שמוחי העמיד לי .
׳בדיוק , זאת הבעיה , זה מתחיל בנשיקה, נעצר בלישון ביחד ונגמר בזה ששכבתם׳ אמר לי המוח .
׳הוא רק עוצר אותך מהמטרה שלך , הוא מבלבל אותך , מנסה להשכיח ממך את הרצון הזה לצאת לשטח , את לא שמה לב אבל למעשים שלו יש אג׳נדה ׳ אמר לי מוחי , זה קצת מוזר , המוח שלי יוצא כנגדי , זה כאילו יש לי פיצול .
׳אתה מדבר שטויות׳ עניתי למוחי , לא ידעתי מה אני מרגישה כעת , התשובות שנתנו לי התת הכרה שלי בלבלו אותי . סיימתי להתקלח במהירות , אין לי עוד שום סיבה להתעכב יותר מידי מתחת למים החמים .
עטפתי מסביב לגופי מגבת וסירקתי את שיערי השחור והארוך , אספתי את שערותי לקוקו גבוה .
לבשתי בחזרה את בגדי התחתונים , ומעל הכול לבשתי את חולצת הטריקו הלבנה והגדולה שלו שכיסתה את גופי כמו שמלה .
איך שיצאתי מחדר המקלחת הוא חיכה לי בחוץ , מושך אותי לכיוונו וממסמר אותי לקיר , בפעם המי יודע כמה לבי מאיץ את קצב פעימותיו הקצובות , אני מביטה היישר אל תוך עיניו ונותנת להם לקדוח בנשמתי , העניים האלה כול כך ממכרות , ממגנטות , מושכות וכובשות , רק ממבט אחד שלו אני יכולה להיחרב עד עפר .
שפתיו החמות נצמדו אל שקע צווארי , וכול מקום שבו נישק הרגשתי כאילו נותרת שמה כוויה שורפת כאשר ששפתיו מתנתקות מעורי .
הוא הצמיד את האגן שלו אל שלי , מצמיד אותי יותר אליו ואל קיר החדר שלו.
שפתיו נצמדו הפעם אל שפתיי ונשקו בכוח , מלטפות , חמות , נעימות , לשונו החליקה אל פי ונתתי לו לעשות כרצונו .
ידו ליטפה את ירכי החשופה , והוא הרים את קצה החולצה .
עצרתי אותו .
״אני לא מוכנה״ לחשתי בשקט , הוא לא אמר דבר , ידו שחררה את קצה חולצתי ונחה על שיפולי גבי .
הוא נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים והתנתק ממני , ההתנהגות שלו לא מוסברת , כמו שחשבתי קודם , לרגע אוהב ולרגע שונא .
הוא הלך אל עבר הארון שלו , ״מה אתה עושה ?״ שאלתי אותו בקול מעט חושש , לא ידעתי מה תיהיה התגובה שלו , כמו שאמרתי מצב הרוח שלו משתנה במהירות .
הוא לא ענה , התיישבתי על קצה המיטה שלו והבטתי על מעשיו , הוא הוציא מהארון מדים בהירים , הוא הוריד את מכנסו ולבש את מכנס המדים , מהדק את החגורה , לגופו השרירי והחטוב שם גופיה לבנה בסיס ומעל שם את חולצת המדים המכופתרת הבהירה פתוחה .
על צווארו שרשרת עם הדיסקית שלו , ודיסקית נוספת של מישהו , לא הצלחתי לראות מרחוק את השם החרוט עליה , השרשרת הזאת לא יורדת לעולם מהצוואר שלו .
הבחנתי על העורף שלו קעקוע נוסף , צירוף האותיות J.M .
״היא בטח הייתה מיוחדת״ אמרתי בלי לחשוב על מה שאמרתי , שנאתי את עצמי שפלטתי את זה מולו , לא הייתי צריכה להגיד את זה .
״זה לא הייתה , זה היה״ תיקן אותי , כיווצתי את גבותי בתהיה .
״ מי זה , בראשי תיבות שבקעקוע שלך?״ שאלתי אותו .
הוא התיישר והלך להביא את נעליו שנחו בפינת החדר , הוא חזר והתיישב לידי על קצה המיטה .
״מייקל״ אמר קצרות ולא האריך בתשובתו , הוא גרב לרגליו גרביים לבנות ולאחר מכן נעל על רגליו את הנעליים הצבאיות השחורות .
״הוא שירת איתי לפני שנתיים באפגניסטן , הוא נהרג מירי שהיה מיועד לי , הוא קפץ למטווח הירי בשביל שאני לא יפגע , הוא מת בגללי״ אמר בנימה קפואה , בקול מת וחסר כול רגש .
הבטתי על שרשרת הדיסקית התלויה על צווארו , עכשיו אפשר היה לראות את השם שחרוט על הדסקית השנייה יחד עם המספר האישי .
׳מייקל פורד – 038876106 ׳
הוא בא לכפתר את הכפתורים שבחולצת המדים שלו ,״ לאן אתה הולך ?״ שאלתי אותו .
״אני מפקד , חיילת , אני לא יכול להיעלם לכול היום ״ אמר אלי בקרירות , שוב הוא משתנה , מזג הרוח שלו משתנה כמו מזג האוויר , משנייה לשנייה .
לא הייתי צריכה להעלות את הנושא הזה, כנראה שזה כואב לו יותר מידי .
״כן המפקד״ מלמלתי וקמתי מלידו , הוא אחז בידי וסיבב אותי אליו .
הוא הושיב אותי על ברכיו , הוא רכן קדימה ונישק אותי על שפתי נשיקה ארוכה וחמה שהפכה מרגילה לסוערת .
ידי נכרכו סביב צווארו , והוא הניח את ידיו על ירכי החשופות .
״תילך , אני לא רוצה לעקב אותך״ אמרתי וקמתי ממנו , הוא צחק .
״זה בסדר , אני יכול ללכת עוד מעט ״ אמר ומשך אותי אליו .
צחקקתי גם אני , הוא השכיב אותי על המיטה בתנופה ורכן מעלי , שפתיו נצמדו אל צווארי ונישקו אותי.

התגנבתי לחדרי בשקט , למזלי אף אחת מהבנות לא נמצאה בחדר , הסרתי מעל גופי את מכנס הפיג׳מה הקצר שלבשתי ואת החולצה הגדולה והלבנה של ג'ייק .
לבשתי במהירות על רגלי את מכנס המדים הבהיר , ועל פלג גופי העליון שמתי את חולצת המדים הקצרה , כפתרתי את הכפתורים וסידרתי את שיערי השחור שטיפה התבלגן , אספתי אותו שוב לקוקו מתוח וחלק .
לרגלי גרבתי גרביים לבנות ונעלתי על רגליי את הנעלים הצבאיות השחורות וקשרתי את השרוכים .
מיהרתי לצאת מהחדר ולחפש את הבנות שחיפשו אותי ממקודם .
הבחנתי בשערה הבלונדיני פלטינה של רוז האסוף בקוקו ארוך וגלי , והתקדמתי לכיוונה , לצידה הבחנתי בסילבר , שיערה הבלונדיני המתולתל אסוף בקוקו מרושל על ראשה והיא צחקקה .
״היי״ אמרתי להן והתיישבתי ליד סילבר על הספסל אבן שעליו ישבה .
״היי בלה , לאן נעלמת ? , חיפשנו אותך מהבוקר!״ אמרה רוז מופתעת לראותי .
חייכתי חיוך חצי מזויף , ״התאמנתי קצת ועשיתי סיבוב בבסיס ״ שיקרתי לה .
״אה״ היא וסילבר אמרו ביחד , ״בכול מקרה , רק שתדעי הציבו אותך בשמירה אז תתכונני״ אמרה סילבר בהתרגשות .
״ולמה זה משמח אותך כול כך ?״ שאלתי את סילבר , רוז ציחקקה .
״סילבר דלוקה על המפקד , והציבו את שתיכן בשמירות יחד עם המפקד וראיין המפקד מהפלוגה השנייה״ אמרה רוז וצחקקה טיפה למבטה החולמני של סילבר .
לבי נצבט בחוזקה , סילבר דלוקה על המפקד , זה הפריע לי , זה הפריע לי לדעת שהיא דלוקה עליו .
״והנה הוא״ אמרה רוז וצחקקה שוב , ״הוא חתיך״ אמרה סילבר חולמנית ובטיפה בקול רם מידי .
״תודה חיילת ״ אמר המפקד שעמד בדיוק מאחוריה .
עצרתי את עצמי מלפרוץ בצחוק מתגלגל בפני המפקד וסילבר שהאדימה כמו עגבנייה בשלה , רוז לעומת זאת לא הצליחה להחניק את צחוקה המתגלגל .
שמעתי את המפקד מגחך , הבטתי עליו מזווית עין , עיניו הזהובות צהובות הביטו הישר אלי .
״בכול מקרה חיילות , אל תשכחו שאתן מוצבות היום בשמירה ״ אמר והביט רק לכיווני , מזכיר לי את העניין הזה .
״לא נשכח , וסליחה המפקד ״ אמרה סילבר כשהתאפסה על עצמה .
״זה בסדר״ אמר והלך .
״פיו , זה היה קרוב !״ נאנחה סילבר כשהמפקד יצא מטווח השמיעה שלנו .
״קרוב למה , לריתוק ?״ התלוצצה רוז והביטה על סילבר במבט מאוכזב וציני .
סילבר גיחכה , רוז הצטרפה לצחוקה העדין , ואני לא יכולתי שלא לצחוק גם למשמע קול צחוקם המידבק .