הטינה – פרק 6
ג׳ניפר ישבה במטבח עם יד על הסנטר, מביטה בשקט ובעצבות על החלון ממולה.
צעדיו של מת'יו נשמעו והוא נכנס פנימה
"בוקר טוב" אמר ונישק את ראשה
"בוקר טוב" אמרה והביטה בו. מת'יו התקדם אל דלת הזכוכית והביט על אמה, ששכבה על המיטה
"אני מקווה שאמא בסדר, היא ישנה מאז שהגענו הנה" אמר בחיוך
"לא בלילה" אמרה ג׳ניפר ושמה את ידה על המשענת של הכיסא. מת'יו הביט בה
"אמרתי לך מת'יו, אתה יכול לישון בכל מצב" אמרה
"אני מצטער חמודה" אמר ושם את ידיו על הכתף שלה
"אני בטוח שזה רק בגלל המעבר, היא תחזור לשגרה" המשיך והביט סביב
"ראית את ספל הטיולים שלנו ?" שאל
"עוד לא הוצאתי אותו מהקופסאות"
"אולי כדאי שתגידי משהו לעוזרת, מה שמה ?" שאל
"יוקו" אמרה והביטה בו
"מי יודע אולי היא תוכל להציע משהו" אמר והוציא מהקופסא כוס לבנה
"אולי" אמרה ג'ניפר בלחש. מת'יו פתח את העיתון שעטף את הכוס השביר והביט בו
"אני מתגעגע לראות את זה" אמר שהוא מביט על התמונה של המשחק ומזג קפה בכוס הלבנה המבריקה
"אני משער שעכשיו אנחנו צריכים לדבר בבוקר, נכון ?"
ג'ניפר שתקה והמשיכה להביט בשתיקה על החלון, מת'יו הביט בה בחיוך
"היי ילדונת את בסדר ?" שאל וישב לידה
"ג'ן ? מצטער מותק, את בסדר, מה קרה ?"
"יצאתי לטייל אתמול" אמרה אחרי שתיקה
"רק כדי להכיר את האזור, והלכתי לאיבוד" אמרה בחיוך ביישני
"ולא מצאתי אף אחד שמדבר אנגלית שיכול לעזור לי" המשיכה. מת'יו הוריד את עיניו
"המצב ישתפר בקרוב, אני מבטיח" אמר והביט בה
"או שמה ?" שאלה
"או שאני אגיד לחברה שזה לא מצליח, ואנחנו חוזרים לארה"ב גם אם אני לא אקבל בחזרה את העבודה שלי" אמר. ג'ניפר חייכה ושתקה
"הם יכולים למצוא מישהו אחר שיחשב בעבורם מספרים, אבל עד אז.. תבטיחי לי שתשתדלי בסדר ג'ן ?"
"סגרנו עסק"
. . .
תגובות (0)