מחוץ לבמה – 1D פרק 1

לואי התהפך במיטתו מצד לצד , הוא שיפשף את עינו – התיישב והתמתח…
הבית היה שקט מאוד …
הוא לא שמע את אחיותיו כלל…
הדבר נראה לו חשוד…
הוא זינק ממיטתו והסתכל במסך הטלפון הנייד שלו, ״ אוי.. לא !״ הוא נבהל, היו לו 3 שיחות שלא נענו מ׳חיימשלי׳ ״ שית, מאיה תהרוג אותי..׳ הוא קילל חרישית.
לואי הביט בשעון שהיה בטלפון – השעה הייתה כבר 9:36 .
רגע,
9:36?
לואי מיהר לארונו לבש מכנס ג׳ינס, חולצת לאקוסט כחולה ונעלי ספורט במהירות. הוא עבר דרך החדר של אחותו והביט במראה – הוא סידר במהירות את שערו החום .
לואי הניח את התיק על כתפו והחל לרוץ לכיוון בית הספר.
***
שלואי הגיע כבר השיעור הראשון תם, עיניו לכדו במהירות את מאיה – שערה החום גלש על כתפיה וכיסה את עורה הלבן כסיד .
ברגע שהוא מצא אותה הוא החל לרוץ לעברה.
״ מאיה !״ הוא קרא.
״ לואי?״ מאיה הסתובבה מופתעת.
״ מאיה״ הוא התנשם.
״ לא, אתה יודע כמה דאגתי? לואי אתה לא נורמלי !״ היא התחילה להגיד לו.
לואי הביט בעיניה הכחולות – שנראו לו כמו ים רגוע .
הוא התקרב אליה ונישק אותה.
שהם התנתקו אחד מהשניה , מאיה עשתה פרצות אומלל ״ הי .. אני עדין מעוצבנת עלך״ היא לחשה לו.
״ גם אני אוהב אותך..״ הוא החזיר ללא קשר וחיבק אותה.
מאיה ולואי התקדמו לעבר הכיתות, עכשיו הם צריכים
ללמוד היסטוריה – אחד השיעורים שבו לואי ומאיה היו מדברים כול הזמן…
״ איזה כיף לך! אתה כבר בן 19״ ניגנה מאיה.
לואי חייך חיוך משועשע ״ גם את תגיעי לגיל 19..,״ הוא אמר לה .
״ אצלך זה שונה..״ היא קרצה לו .
הוא הביט בה, ותהה ״ מה רצית בבוקר?״.
״ לדעת מה שלומו של החבר שלי ?!״ היא ענתה בטון :׳ברור מאליו׳
״ שזה… אני ?״ חייך לואי, ״ לא ״ היא צחקקה…״ סבא שלך , דרך אגב מה קרה?״ היא שאלה אותו.
״ נרדמתי מאוד , מאוד מאוחר… כתבתי שיר ונרדמתי יחד איתו – כנראה שהעייפות גוברת..״ הוא השיב.
״ אתה רוצה לשתף?״ מאיה הציע.
״ לא משהו מיוחד …
שאני מביט בך – העולם נראה לי אחרת..
אני מרגיש שאני חי בסרט …
שאני נמצא איתך – אני מרגיש שהכול אפשרי …״ אמר לואי .
״ נו..״ מאיה חיכתה להמשך , ״ זהו , כנראה נרדמתי !״ לואי גיכח .
מאיה לקחה ממנו את הדף והעט :״שאני מביט בך – העולם נראה לי אחרת..
אני מרגיש שאני חי בסרט …
שאני נמצא איתך – אני מרגיש שהכול אפשרי …״ היא זימזמה כמה פעמים …
״ לכן אקדיש לך את שירי?״ הציעה מאיה.
לואי הביט בה בהיתפעלות ״ יפה..״ הוא התרשם – ורשם את השואה הזאת.
״ כול התלמידים שבסוף אני מבקש שקט , על מנת שאוכל להתחיל את השיעור״ קרא מר דרוו׳ן – המורה להיסטוריה.
מאיה ולואי יגלגלו עניים. והביטו לכיוון המורה.