לא נשברת / 31
נסענו כבר זמן מה . פז התבוננה בחלון ואני המשכתי לשבת חצי שוכבת חצי יושבת על המושב
הקטן שהחלקתי עליו , דוד רון נרדם ומורגן היה עסוק בהעברת מידע לאבא שלי , גם אם הוא
חשב שאני לא רואה את זה , ראיתי את זה .
אחרי שעה וחצי של נסיעה הגענו אל עיר קטנה שהייתה מוקפת בחדר חשמלית , זאת הייתה
עיר 'דומינו' ככה סבא ולנטיין קרא לעיר הפשע שבה הוא הממשל המקומי .
הוא השולט , ושם גם גר הצבא שלו ושם מתארכות המשפחות שלנו בזמן הזה , כול עוד לא נמצא
את מי ששם סכום כסף על הראש שלנו אף אחד לא יעזוב את המקום הזה בחזרה לבית שלו .
בכניסה לעיר דומינו היו הרבה מצלמות , כתבים ועיתונים שחיכו לבואו של הרכב השחור בו
נסענו .
עברנו לידם ונעצרנו בתוך גוש מלא של אנשים , הרכב לא יכל יותר לנסוע כי אם כי הוא היה פוגע
באנשים חפים מפשע , יצאנו מהדלתות האחוריות של הרכב , בזמן שאני נטלתי את התיק השחור
שלי על כתף אחת וזרועו של דוד רון על כתף שניה , אצל פז זה היה ההפך .
עקפו אותנו שומרים של אבי והתחלנו להיכנס אל תוך גוש הצלמים .
" ידיעה שהגיע זה עתה . בין הריסות בסיס "ערן" של רון דאגלס נמצאו סלסטיה גילבורג ביתה
של קרוליין גילבורג , פז דאגלס ואביה רון דאגלס בחיים . איש לא יודע איפה הם שמהו במשך
שני הימים האלו .
זה הכול להיום , מאוחר יותר נשיג ראיון עם הניצולים ובנתיים קבלו תמונות חמות מהאירוע המקומי " .
שמעתי את אחת הכתבות מסכמת בקצרות את האירוע הנעשה , דוד רון צולע לצידנו וזה מה שהם
עושים ? איזה אנשים נחמדים .
הייתי מנבלת את הפה שלי עכשיו עליהם אבל אני לא צריכה את זה עכשיו בטלויזיה נכון ? לא , לא
אני לא צריכה את זה עכשיו . מה שאני צריכה עכשיו זה לתפוס את אבא שלי .
מספר שומרים פתחו את השערים החשמליים ורצו לעברי , מרחקים את כולם ונאחזים בי , מתחילים
לדחוף אותי אל עבר השערים בעוד שאחד השומרים לוחש לי לאוזן " פקודה של אביך ". הסתכלתי
עליהם מספר שניות רק כדי לזכור את הפרצופים שלהם ואז התחלתי לרוץ לכיוון האנשים שעמדו ליד
השערים החשמליים .
אני מתערבת עם עצמי שאמא שלי כבר בדרך לכאן וגם כן כול שאר המשפחות , שלא לקח להם מספר
שניות כדי לבלוע את זה שאני חיה , כי ברגע שאמרו את השם שלי אמא שלי כבר קפצה במקומה
ורצה לכיוון השערים .
לאחר שפז ורון נכנסו אל העיר דומינו נסגרו השערים והכתבים לא יכלו לשגע אותי יותר , למזלי זה
עבר יותר חלק מאשר בדימיון שלי .
" בואו אחרי ".
פתחתי את הדלת הענקית שמובילה לאחד מהבניינים הגבוהים ביותר בעיר דומינו , זהו היה
סלון ענק , פשוט ענק . יותר גדולה מחדר האוכל בפנימייה . שם ישבו המשפחות ובהו פעורי
פה בטלווזיה " באמת ? אי אפשר לומר שלום . איזה יופי " צעקתי לעברם , דוד רון נכנס וברגע
שאמי הפנתה את ראשה לכיווננו והסתכלה עלינו עם העיניים הנוצצות שלה והדמעות .
" שלום אמא " הנפתי את ידי באוויר ונופפתי אל עבר אמי , בתנועה חדה היא קמה לעברינו וחבקה
אותי חיבוק דוב שעוד ושניה נחנקתי . מעניין מה יקרה אם אני יספר לה שגם אבא חי .
המשפחות התחילו לבוא ולחבק אותנו , לשאול איפה היינו אבל אני ופז ענינו שאנחנו לא יודעות ,
שסגרו אותנו בחדר חשוך ואז שחררו אותנו לחופש .
בנוסף הוספתי שאת שאר הפרטים אני יספר אחרכך ואני רוצה ללכת לישון .
" החדר שלך נמצא בקומה האחרונה " אמר אחד השומרים של אימי שליווה אותי לחדר שלי , מה
אמא שלי סוגרת אותי מבפנים כמו את רפונזל ? איזה יופי , מעניין מי יהיה הנסיך שלי .
" איזה כיף " אמרתי לשומר ביובש .
יצאנו מהמעלית והרגשתי שמישהו מסתכל עלי , הרגשתי את המבט הזה שוב , את המבט שמסתכל
עלי " הכול בסדר ?" שאל אותי השומר , הנהנתי ונכנסתי אל החדר , הוא היה בדיוק כמו החדר
שלי בבית שבוא גרתי עם אבא שלי , במידית גרשתי את השומר מהחדר ונפלתי על המיטה
שלי , רציתי לישון .
שקט שרר בחדר , הסתובבתי על הצד וכיבתי משלט רחוק את האור , עם הטכנולוגייה המיוחדת
של סבא ולנטיין , הוא לא לגמרה זקן עכשיו אבל הוא יכול לתפקד את העיר בצורה מאוד מיוחדת .
סבא שלי אולי שישים אבל בכול זאת הוא חתיכת מאפיונר עצבני , כנראה שככול שגיל העמידה
גבר כך הוא נהיה יותר ויותר עצבני .
פתאום הרגשתי יד על פי , בין רגליי הייתה רגל ונשימות על פניי , פקחתי את עיניי .
ראיתי מולי את זאק , הוא נהיה משוגע , עיניו היו חיותיות ולא רציתי להתעסק איתו . הוא הצמיד
סכין לגרונו ובעיניו הייתה כמות אש רצינית .
" מה .. מה אתה עושה ?" גמגמתי , ניסתי להשתחרר אבל הוא הניח את ידו על ביטני .
" אמרתי לך שאם אני המצא אותך אני יהרוג אותך !" עיניי נפקחו לרווחה .
תגובות (7)
כןכןכןכןכן !
והוא לא אוהב אותה? O_o
תמשיכייי דחווף !
כן!!!!!!!!!!!!! המשך!!!!!!!!!!!!!!!!
ברוררררררר
תמשיכייייייי מיייייד אל תשאירי אותי במתחחחח !!
ברור שלהמשיךך מה נראה לך שתפסיקי לאאא !! את ממשיכהה עד מחר אני רוצה כבר עוד פרקק שומעתתתתת שלא תעזיי להפסיקק אני במתחח גמורררר!!!!
OMG!!!! O.O
אני דורשת המשך עכשיו !!!!!!
זה אחד הסיפורים האהובים אלי ואני קוראת פה מלא סיפורים ♥
מצטערת בנות אין לי היום זמן בכלל !!!